על קו האופק
כמו עפיפון אני מרחף בשמי האופק. |
| 1/2009
תקופות
ואני ממשיך הלאה. סיימתי את שהותי בבסיס בו הייתי בשלושת החודשים הראשונים של גיוסי. קיבלתי תעודת הצטיינות פלוגתית בטירונות, וכרגע אני נושא את עיניי למעלה בעקבות תעודת חניך למופת בקורס שסיימתי לפני ימים אחדים.
ברפרוף אחורה, בהחלט שנהניתי עם אותם בחורים. שבירת הדיסטאנס עם המפקדים הייתה בדיוק כמו שקיוויתי שתהיה ואכן היו המון רגעים מצחיקים, ורגעים מרגשים של פתחון לב. הסמלת שלי נורא רצתה שאני אצא מהארון בפני הבחורים שהיו איתי בקורס. לא עשיתי זאת. מאוד רציתי, אבל משהו עצר אותי באותו הרגע. זה היה לי מוזר מדיי, אם כי מאוד מתבקש. ויתרתי על הרעיון בין כה וכה כששלחתי לעברה מבט נבוך.
חלקם ממשיכים איתי גם לבסיס החדש, ומי יודע, אולי שם דווקא יהיה לי קל יותר. אני למדתי שלא משנה איפה אהיה, העובדה שאני עצמי לוקחת אותי רחוק. וזה מרגיע אותי, באמת שכן.
(עוד כמה שבועות ימלאו לי 19 חורפים, ווי.. הזמן בהחלט עובר מהר כשאתה במסגרת. אני מקווה שאני לא אשכח את זה, אחרי הכל אני גרוע בתאריכים.)
שיהיה לכם שבוע נפלא.
מעופף
| |
דאגה.
אני כל כך דואג לגבי המצב שם. אני רואה מהדיווחים בחדשות שצה'ל נכנס במלוא כוחותיו.
ליבי עם החיילים הלוחמים, הלוואי והייתי יכול להגיע לשם ולבקר את הפצועים אך איינני בעל האמצעים והיכולת לעשות זאת.
היו חזקים, אנחנו יודעים שאתם הינם. אני בהחלט מרגיש בטוח יותר כשאתם בתמונה.
בהצלחה,
מעופף.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
