לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

על קו האופק


כמו עפיפון אני מרחף בשמי האופק.

Avatarכינוי: 

בן: 35

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2009    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2009

המִספָרים מֵסָפרים.


ספרים שקניתי לאחרונה:

- דמדומים/ליקוי חמה - סטפני מאייר
- נער החידות ממומבאי - ויקאס סווארופ
- מלאכים ושדים - דן בראון
- כיצד לקרוא אנשים - ליליאן נלס


אני כבר לא יכול לחכות. ספרים זו הבריחה הכי בריאה למישהו היפראקטיבי כמוני.

אני כבר 3 וחצי חודשים לא מעשן.
חסכתי כבר 1000 שקלים בעקבות זאת.
עוד חודשיים בן 20.
כבר שנה וחצי בצבא.
3 שנים בלי בן זוג.
5 שנים מחוץ לארון בפני המשפחה.
ובעוד עשרה ימים בדיוק תיגמר השנה הזאת ואיתה העשור המדהים הזה.


כשעשור נגמר הכל מסתכם במספרים. ההמִספָרים מֵסָפרים כל כך הרבה סיפורים.. כל משפט רב משמעות מייצג מחשבות שנמצאות איתי בתקופה האחרונה.. וההמִספָרים מֵסָפרים את הסיפור שלי.



עפיפון.
נכתב על ידי , 20/12/2009 23:10   בקטגוריות מחשבות והרהורים  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קטיה ב-2/1/2010 18:46
 



לוקח איתי הלאה.


אתם יודעים, מה שאני בוחר להשאיר איתי מתקופת ההיכרות שלי עם רמבו זה את העובדה שהוא גרם לי להרגיש כמו שהרגשתי פעם. שהוא החזיר אותי וכיוונן אותי לחלקים בי שהיה לי מאוד קשה למצוא לבד.
נזכרתי מה זה לרצות מישהו וכמה כיף זה להילחם על זה.. ובעיקר את החשק! החשק המעצבן הזה שאבד לי לפני מלא זמן.

אז אוקיי.. החשק אצלי. וגם האמונה. זכיתי בהם בחזרה. סבבה..
עכשיו מה עושים לגבי החלק שהבחור אמור להיכנס בו? :)


מצטער אם אני נשמע מצחיק.. אני שיכור רצח :)
היה היום אירוע ממש טוב ולקחתי גם כמה בקבוקים הבייתה (כן כן השתכרנו בברית בשעה 12:00 בצהריים).




נכון יפה? :)
הלוואי עליי..


להתראות בינתיים,


עפיפון בזיגזג.

לשון
נכתב על ידי , 18/12/2009 18:13   בקטגוריות מחשבות והרהורים, עבודה  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Open mind... ב-20/12/2009 06:39
 



אטרף


יש לי כרטיס היכרויות באטרף דייטינג כבר תקופה.

אני רושם שם ומדבר עם אנשים מדיי פעם.. אבל זה כל כך מלאכותי וקשה.

 

התמכרתי. אני אוהב להיכנס לשם. אני אוהב להסתכל על העקבות ולראות שאנשים הסתכלו והביעו עניין, ונחמד לי להתכתב עם מישהו שמתחיל לדבר איתי שם, גם אם המטרות שלו לא ממש זהות לשלי. זה גורם לי להרגיש נחשק בזה ש"עדיין מסתכלים עליי",

ו"עדיין מתחילים איתי בצורה מסויימת". ועדיין זה כל כך מפגר בעיניי שזה הסיבה שאני גולש שם

 

אבל זאת האמת.. אני לא מרגיש סקסי או נחשק בכלל. וזאת הרגשה שבעבר זרמה לי בעורקים בכל שנייה מהיממה.

ושבכל זאת אני מנסה.. ההוא לא רוצה, וזה מתרחק, וזה מאבד עניין, או שאת זה בכלל לא מעניין שאני מחכה לתשובה.

 

 

כוסעמק. למה אני בכלל טורח?

 

 

 

עפיפון

נכתב על ידי , 12/12/2009 00:35   בקטגוריות מחשבות והרהורים, אהבה ויחסים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Open mind... ב-15/12/2009 14:03
 



פלאשבק ממחשבות ספטמבר


אתמול חשבתי על מה שאמרתי לו בלילה ההוא שדיברנו לבד כשהייתי חולה.
אני חושב שהמסקנה שאני בוחר לראות מההיכרות הזו עם הבחור שהיכרתי לאחרונה (שאם הספקתם לקרוא, תבינו שהוא איכשהו נגע בי מאוד והתעלה על האחרים שניסו).. היא להבין שהוא עזר לי לשנות את המצב שהייתי בו.
אני מאוד רוצה אותו, אבל הוא כנראה לא רוצה אותי, או אין לו מקום בשבילי בלב שלו.. לא משנה כמה אני מנסה להתקרב אליו, עדיין נמצא אצלו בראש אהבתו הקודמת שהוא עוד לא סגר איתה מעגל. לא משנה כמה אני אנסה, תמיד אני ארגיש שאני אף פעם לא אוכל להיות במקומו ולמלא את החלל העצום הזה שתפס כל כך הרבה מחייו. אף פעם זה לא יהיה מספיק, תמיד זה יהיה קרוב והוא תמיד יתרחק, יישאר סגור, מרוחק ויחכה לו למרות שהוא בעצם.. איננו.

ולמרות האכזבה העצומה, אני בוחר לראות את המצב באור חיובי, לפחות משתדל.
אני הבנתי שהלב שלי כן פתוח לאנשים אחרים, הוא פשוט מחכה לבנאדם הנכון שיידע לקרוא אותי כמו שצריך. אני הבנתי שאני פשוט מחפש אנשים שעושים למען אחרים, שמקדישים את חייהם לעזרה ולהושטת יד. אני כל כך מעריך את הטוב הזה שבו, שזה עזר לי להבין מה הדבר שאני הכי מחפש בגבר.
אני עכשיו יודע להתכוונן, והכי חשוב שגיליתי על עצמי שאני כל כך מתגעגע לאהוב ומסוגל לעשות את זה באותה תשוקה כמו פעם וששום דבר לא השתנה. תמיד נשארתי אני, והתמימות שלי לא השתנתה או נאבדה לי במהלך השנה וחצי האחרונות שאני בצבא והכל נורא מטשטש לי.. זה פשוט היה קבור ורק הייתי צריך להתכוונן.


הוא אמנם לא יראה את זה..
אבל אני מעריך אותו מאוד.. הוא בנאדם כל כך טוב. למרות שאתה לא מסתכל עליי באותו אור ותשוקה בה אני רואה אותך.. עזרת לי ללמוד המון על עצמי לאחרונה ולענות על כמה שאלות שקיננו בי בתקופה האחרונה והציקו לי מאוד.
תודה לך.. והלוואי ותהיה מאושר כמו שאתה צריך להיות.. גם אם בלעדיי.

אני חושב שאני אמנע מלהגיד לו את המילים האלה ישירות.. ואתן לו להתרחק ולהתרחק..
כמו שהוא בוחר לעשות. כמו שטוב לו לעשות כרגע.. ואני מכבד את זה.
אבל כוסעמק, יש לי בית ריק והיה יכול להיות כזה רומנטי :)

עפיפון..
(שכבר לא מפחד להתאהב בתמימות הדעת)
נכתב על ידי , 4/12/2009 17:43   בקטגוריות מחשבות והרהורים, אהבה ויחסים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סטרייט ? ב-6/12/2009 00:47
 



למה אני אוהב להביט אל השמיים.


לפעמים אני נזכר באותם רגעים בהם הסתכלתי על שובל הירח שזהר על פני המים. זה היה בפעם הראשונה שנפגשתי איתו. עצרנו ליד קצה צוק גבוה שלמרגלותיו התנפצו הגלים ויצרו אדוות יפות במראן. הירח זהר גבוה בשמיים, בצורתו החלקית שהזכירה לי בננה מצחיקה. שובל האור שלו ריצד על פני הגלים ואנחנו היינו בקצהו. המראה הזה היה כל כך שלֵו.. כל כך מתואם עם עצמו. הסתכלתי עליו דקות ארוכות ולא דיברתי. הרגשתי את המחשבות שלי נודדות ומתנקזות אל אותו אור עמום שניצב בשמיים, וכל מה שיכלתי לעשות זה לבהות.



כשיצאתי מאותה מסיבה הייתי שתוי בקטנה וממש במצב רוח טוב. לרגע אחד העיניים שלי נתפסו בירח שהסתתר מבעד לעננים. הירח זהר מעליהם ככדור לבן בוהק שכוסה מבעד לענני הגשם. פתאום היה נראה כאילו הוא פרץ את מחסומם בעזרת האור שלו וכך הקרניים שנורו מתוכו פילחו את העננים ויצרו כדור נוסף מסביב לכדור הלבן. כתוצאה מעצמת קרני האור, נקודות המפגש בינהן עם העננים ריצדו בצבעי הקשת וכך נוצר כדור צבעוני שהקיף את הירח. זה היה נראה כמו עין מביטה שבמרכזה עמד הירח כאישון שלה והעננים היו הפנים המטושטשים ברקע. את המראה הזה אני לא אשכח לעולם..



אני אוהב את הירח. יש בו מחזוריות שמסמלת בעבורי התחלה מאפס, שהיא לא פשוטה אך במעלה הזמן הוא גודל וממשיך בשיא כוחו ומאיר את השמיים. אני בוחר לראות את שלמותו של הירח דווקא באמצע החודש כסמל שנותן לי המון כוח. בסופו של דבר הירח חוזר להיות נקודה זעירה וכמעט שלא ניתנת לזיהוי בשמיים ושוב חוזר חלילה.
בכל התחלה יש אמצע וסוף שממנו היא מתחילה מחדש.
בכל עצב יש שמחה. לכל קשה יש גם קל.
בכל דמעה שיוצאת, יש הקלה המתלווה אליה.
בכל קושי יש הזדמנות, ובכל הזדמנות יש את הקושי הכרוך בה. הירח מזכיר לי את הפרופורציות הללו ואת העובדה שבסופו של דבר, הכל עוד יסתדר מעצמו.
ובמקרה שלא, עם קצת עזרה והכוונה מאורו של הירח. :)
נכתב על ידי , 3/12/2009 17:47   בקטגוריות מחשבות והרהורים, אהבה ויחסים  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של לי ב-4/12/2009 11:47
 



לדף הבא
דפים:  

5,588
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל* עפיפון אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על * עפיפון ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)