אז עפיפון לאחרונה קצת מתנדנד. הוא שוב לבד, מגשש ברוח שלפעמים קצת חזקה מדיי אבל עדיין מוצא את הדרך בחזרה אל החוף.
הייתי חייב להיפרד מהבחור הקודם.. אני אקרא לו תומר. כמה פערים שהיו בינינו גרמו לי להבין את זה וגם העובדה שהוא הודה בפני שהוא מאוהב בסטרייט ולא באמת פנוי ריגשית. כאב לי עם זה, עבר כמעט חודש מאז הפרידה ואני עדיין קצת מתגעגע.
אבל אני חושב שאני לא מתגעגע לתומר כמו שאני מתגעגע ללהיות בזוגיות עם תומר.
אני מאוד נפתחתי, יותר זורם עם דייטים והיכרויות ובהחלט מוכן ללכת על זה.
עדיין יש לי את המחשבות האלה שלוקחות אותי אחורה בכל פעם שאני מרגיש שאני מתקדם. לעיתים אני מרגיש שעל אף כל המאמצים שאני מנסה להשקיע אם זה הירידה במשקל והשינוי החשיבתי הפנימי שאני כל כך מתאמץ לשנות, לא משנה מה זה לא עוזר ואני עדיין נשאר לבד.
זה מחשבות כל כך דביליות שלפעמים מצליחות לשבור אותי.
אני שונא את ההכירויות האלה דרך אטרף, זה נראה לי כל כך מוזר וצבוע. את תומר הכרתי דרך ידיד משותף שהכיר בינינו והיה לי הרבה יותר נוח עם זה. אני מאוד רוצה להכיר בצורה שהיא לא דרך אטרף, אבל אין לי מושג איך זה קורה בכלל.
אני מת להכיר מפה האמת. אבל אני כבר יודע שזה הרבה יותר מסובך מכפי שזה נשמע.
עפיפון
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
