על קו האופק
כמו עפיפון אני מרחף בשמי האופק. |
| 4/2010
מצטיין הנשיא ליום העצמאות ה-62.
אז אני אחד ממצטייני הנשיא לשנת תש"ע (יהיה בשידור חי בערוץ 11/22/10 מחר בשעה 10:30).
קשה לעכל את גודל המעמד. אבל אני גאה (תרתי משמע), וכך גם אמא. ואבא.
וסבתא.
וזה בעיקר לדוד שלי שבטוח היה גאה בי, אם היה בחיים.
השנה המעבר מיום הזכרון ליום העצמאות, בייחוד בזמן שעמדתי בצפירה מול קברו
ובמקביל למעמד המיוחד שהגעתי אליו עושה את זה משמעותי יותר מתמיד.
וכרגיל, כמו בכל שנה- מהרגע שסבתא שלי הזילה דמעה אני לא עמדתי בזה
והצטרפתי אליה עם עיניים מזוגגות וגרון חנוק מבעד אל משקפי השמש שהסתירו
כמו שצריך.
יום עצמאות שמח לכולנו.
מאחל לכם אוולי כחול-לבן מתמיד,
עפיפון
| |
בדידות זהירה
המצב מתאזן,
הלב קצת נרגע, העיניים כבר לא כועסות.
התפרקתי עם אנשים אחרים. לפעמים זה עוזר להוציא את הבחור מהראש, לפעמים לא. אבל נחמד לדעת שיש לי את זה כשאני מנסה.
זה היה שבוע כל כך מוזר..
הייתי לבד עם עצמי רוב הזמן, הלכתי ברחובות ת"א, עישנתי נרגילה בים על כוס בירה, קראתי ספר בבית קפה ועל החוף, הסתובבתי בקניון ושמעתי מוזיקה. כמעט תמיד לבד עם עצמי.. נותן לי הרגשה ממש טובה ובאותו הזמן צובט לי בלב כדי להחזיר אותי למציאות.
הבדידות היא מקום נעים לבקר בו, אך לא לגור בו.
עפיפון
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
