על קו האופק

אתה יושב על הבר המלבני, מקשיב בשקיקה לשירים הנשמעים ברקע, מעשן את הסגריה ורוקד לעיתים עם כולם. לפעמים אתה אפילו מתופף באוויר עם הידיים, רק כי אתה מאוד מרגיש את הקצב. מסביבך המון פרצופים, חלקם מוכרים וחלקם לא. אתה מסתכל על האנשים הסובבים אותך. ממולך יושבים זוג, בחור ובחורה, שלא מתביישים להראות לכולם שהם מאוהבים. הוא נוגע בה, והיא מנשקת אותו שעה שהם מחזיקים ידיים. אתה מסתכל עליהם, מחייך, וממשיך להסתכל על האנשים שמסביבך.

ליד הדלת יושבים כמה בנים נאים למראה, שבדיוק האמצעי בניהם התחיל עם ידידה שלך שישבה לידם. היא מסמיקה וממשיכה לדבר איתו, ואתה מחייך בסתר לעברה תוך כדי שאתה שומר עליה בארבע עיניים, מוכן לכל אירוע חריג שיהיה.

משמאלך אתה מסתכל על כמה בחורים שמדברים בניהם אבל ספק אם הדברים נאמרים בבהירות נוכח המוזיקה הרועשת. נדמה כי הפן החברתי בבר שאתה אוהב קצת דעך לו לאחרונה, אתה חושב.

בדיוק כאשר הסתכלת עליהם שוב, הבחנת שאחד מהם שהוא בדיוק נאה לטעמך, מרקין את מבטו ומסתכל לכיוונו השני. אתה ממשיך בשלך, ושוב אתה שולח מבט נוסף על מנת לבחון מקרוב את גופו הבנוי. ידיים עבות, חזה מתוח, שיער שחור קצר במקצת, עצמות לחיים שקועות שמתוכן מבצבצים זיפים קטנים שאתה אוהב. אתה מסתכל בעיניו הגדולות שכמעט בוהקות אל מול האור המעומעם, כשפתאום אתה שם לב שהמבט שלו מצטלב במבט שלך. במן שבריר שנייה של מבוכה שרק אתם מרגישים בה, אתם חוזרים איש איש אל חבריו, משתדלים להתרכז בהם.

השירים ממשיכים להישמע ברקע, מתנגן שיר על מישהו שמשתוקק לאהבת האמת שלו. כולם נהנים מקצבו ומצליליו אבל בשבילך המילים הם המשמעות האמיתית בכל הנוגע לגביו. בדיוק כאשר אתה מסיים את הבירה השנייה שלך לאותו הערב אתה מבחין בעוד מבט חטוף של אותו הבחור, שהפעם הביט ישרות לעברך. נדמה כי הוא מחפש משהו.

באותם רגעים עוברים בראשך כל מיני תסריטים. אתה מדמיין שהוא בא ושואל אותך מה השעה, או אפילו אומר לך במפורש שאתה מוצא חן בעיניו- למרות שהסיכוי שאתה מציב לכך מראש הוא קלוש ביותר. אתה אפילו מחייך כשאתה מדמיין סיטואציה בה אתה לפתע מקבל מהברמן שוט של מנת האלכוהול האהובה עליך, שעה שאותו בחור מחייך לעברך ומסמן לך לשתות איתו כשהוא ממלמל "לחיים".

שניכם ממשיכים להסתכל אחד על השני עד שחבריו מזמינים חשבון ולוקחים אותו אל מקום אחר, אולי בניגוד לרצונו. הוא הולך אחריהם במבט זקוף שמא יבחינו שהוא פוזל אל מקומות לא ראויים מבחינתם.

אתה מתאכזב במקצת, אבל עקב סיטואציות כאלו שקרו לך בעבר אתה משתיק את האכזבה מהצפייה ומזמין את הבירה השלישית בדיוק כאשר עוד שיר שאתה ממש אוהב מתנגן ברקע. אתה מסתכל שוב על הבר, הוא אפילו עוד יותר התמלא ממקודם. הזוג שראית בהתחלה פינו את מקומם לשני בחורים שקצת נרתעו מכמות האנשים, אבל הבחנת בשפת הגוף שלהם שתוך דקות הם התחילו ליהנות מהאווירה. אולי הם לא יוצאים הרבה.

גם אותם אתה בוחן בשתיקה, אבל אתה מזכיר לעצמך שאתה לא במקום בו לרוב יוצאים אותם אנשים שאוהבים את מה שאתה אוהב. אתה ממשיך ליהנות מהמוזיקה ולשוחח עם החברים שלך, אבל מחשבות ה"אולי אם" לא נותנות לך מנוח.

לפעמים אתה אפילו שוכח ליהנות כי אתה עסוק בלבחון את האנשים שמסביבך כל הזמן במטרה שאולי הם יבינו את המבט שלך, כי אתה מתבייש מכדי ללכת לדבר איתם. ולך תדע, גם אם הם חושקים בבנים, אולי אתה בכלל לא הבחור שהם מחפשים.

אותו פספוס גורם לך להרגשה מדוכדכת כאשר אתה חוזר הביתה, כשבאופן אירוני אתה אמור לחזור מסופק אחרי ערב רצוף בהנאה מהמקום שאתה אוהב לבלות בו.

כבר עמדתי לוותר, מנסה לתכנת כבר כמה שבועות את עצמי בצורה שתמנע ממני להיכנס למציאות אחרת מכפי שהיא באמת.

ובדיוק כשחשבתי שהצלחתי בכך, איכשהו, משום מקום, בהפתעה גמורה ובטיימינג מאוד מעיק, אתה הגעת אליי כשישבתי עם הסגרייה והרהרתי עם המוזיקה, אוחז בי בצוואר ומקרב את שפתיך אליי בזהירות.

באינסטיקט טבעי הזזתי אותך מפניי מבלי לחשוב פעמיים. כועס כל כך על זה שנתת לעצמך לשתות כל כך הרבה ומשום מקום באת דווקא אליי תוך כדי שאתה מתעלם מהתוצאות של המעשה הזה. כועס כל כך על זה שהתעלמת ממני במשך שבועות קשים מנשוא, חרף מה שכתבתי, עשיתי, הרגשתי ואמרתי. מאוכזב מהצורה בה בחרת להראות לי שאני נחשק בעיניך דווקא כאשר שיפוטי המחשבה וההגיון הבריא שלך לא במיטבם, מה שלא אפשר לי לדעת האם המעשה הזה בא מבפנים או שמא חסר כל משמעות בעיניך.

הזזתי אותך. פולט כמה משפטי איומים ואומר בליבי כמה קללות עסיסיות לעברך. הרגשתי כל כך רע עם עצמי שעה שבכית בחדר הסמוך, מתחרט על כל תזוזה ותזוזה שלך. לא יכלתי לסבול את דמיון המראה שלך בזמן שאתה יושב על המדרגות ומזיל את דמעותיך, אני מניח שזו הסיבה שמצאתי את עצמי נכנס לשם ומחבק אותך, נושק לך על העורף החם ואומר לך שזה בסדר. פה ושם מנסה להגיד מה הרגשתי ומה אני עדיין מרגיש, וגם כמה קשה לי. כל זה מבלי צורך שתגיב בחזרה.

לאחר ששנינו נרגענו אני חזרתי להרגיש את האלכוהול בעורקיי, בדיוק כמו שרציתי, שעה שראיתי אותך הולך מהמקום כנראה לכיוון הבית שלך, נושק לכולם לאות שלום. נראית רגוע ונינוח מאוד, אפילו ישבת במשך כמה דקות כשאתה צוחק ומחייך וניהלת שיחות עם האנשים, אך מבט אחד בעיניך השחורות הראה לי כמה שאתה נסער מבפנים.

לא עבר זמן רב עד שגם החושים שלי התערבבו זה בזה. שמעתי מכיוון האף, טעמתי עם העיניים וראיתי עם המגע שלי. שותה בירה אחר צ'ייסר ונעלם עם המוזיקה כמו שאני כל כך אוהב. בדיוק כשכבר הרגשתי שאינני יכול לעמוד על הרגליים, נכנסתי לחדר הסמוך. אני אוהב את אותו חדר.. הוא נותן לך הרגשה שאתה בתוך בועה, מרוחק מכולם למרות שהם קרובים אליך במרחק כמה צעדים. נותן לך את האפשרות להתחבר לעצמך כשאתה לבד, ולחשוב ללא המסכות שאתה מחזיק מבפנים.

עליתי במעלה המדרגות, עצמתי את העיניים ודמיינתי אותך. "חבל שעדיין אינך נותן לי את ההזדמנות לעשות אותך מאושר." כתבתי לך. שיחת הטלפון שקיבלתי ממך לאחר כמה רגעים הפתיעה אותי במקצת, במיוחד כאשר אמרת לי שהסיבה לכל ההתרחשות מלפני שעתיים היא רק כי רצית להתעורר איתי בבוקר, מחובקים.

בחרתי לקחת את הסיכון שבדבר, ובאתי אליך בדיוק כשחברי הטוב שם אותי בבית. שנינו הבנו ללא צורך במילים שהלילה הזה לא יסופר לאיש מחברינו בשל התוצאות הכרוכות בדבר. פתחת לי את הדלת, אני שותק והולך אחריך לכיוון החדר והמיטה החמה. בדיוק כשסגרת את הדלת והתיישבת במיטה אחזתי בך חזק ונישקתי אותך בלהט, מאושר לגלות שטעמך הוא בדיוק כפי שדמיינתי אותו.

הרגשתי עמך בנוח כפי שלא הרגשתי עם איש כבר המון זמן. לא היה איכפת לי מהשיער הפרוע במקצת ואפילו לא הכנסתי את הבטן כפי שאני נוהג לעשות. ליבי דפק בעוצמה שעה שנישקתי אותך והרגשתי את חום גופך, מחבק אותך חזק. מריח את ריח הגוף שלך, נושק לך בצוואר ללא היכולת להפסיק ומרגיש את פעימות לבך חוזרות אליך בקצביות שעה שאתה נרדם בזרועותיי. פחדתי להתמכר להרגשה הזו. כל מה שדמיינתי, חשבתי והרגשתי במשך השבועות האחרונים הובילו לרגע הזה, לרגע הקסום בו אתה נרדם בזרועותיי. באותו רגע הרגשתי הבנאדם הכי שלו והכי מאושר עלי-אדמות. תחושה שלא הרגשתי כבר זמן רב מאוד. הצטערתי שאותו רגע היה כל כך קצר וממש חמק לי מבין האצבעות כיוון שמחויבויות אחרות שלי מנעו ממני להמשיך ולהרגיש את חום גופך.

אותו לילה עבר ללא שינה, הלכתי ברחוב, עדיין נמצא באופוריה מוחלטת בדרכי לעבודה ומרגיש את כאבי הראש שהצביעו לי על עייפות גדולה, אך המחשבות עליך והזכרונות מאותם רגעים ביחד לפני כמה שעות גרמו לי להיות עירני מאי-פעם ומלא מרץ אפילו יותר מהרגיל. הגעתי הבייתה אחה'צ כאשר המטרה היחידה שלי הייתה המיטה הקרה, קצת מאוכזב מהעובדה שאינך נמצא איתי בתוכה. נרדמתי מיד אל תוך הלילה עד הרגע בו חברתי הטובה העירה אותי בצלצול בדיוק כשהפלאפון נפל מהמיטה ויכל לקלוט שיחות, בטעות. הגעתי באיחור אופנתי ללא כוונה אל המקום בו אתה עובד ואל המקום בו אני מצאתי את רגעי האושר הגדולים ביותר שלי מאז שאני זוכר את עצמי, שותה פעם נוספת ומאוכזב לראות שוב את התעלמותך הרגילה ממני. העברתי כמה שעות בתהיות על כך שזה בגלל כמות העבודה המטורפת, אך כשיצאתי לכיוון הרכב הודעות הדחייה ממך הבהירו לי את מה שחשבתי.

כל כך מאוכזב, לא אמרתי מילה בדרך חזרה. מרגיש שאינני יכול לעבור עוד דקה מבלי לנשק את שפתיך פעם נוספת.

הגעתי הבייתה ונרדמתי מיד. שעות השינה שצברתי אתמול נתנו לי את המנוחה המספקת וקמתי ביקיצה רגועה בבוקר שלמחרת.

"כנראה שהצלחת להיכנס לי ללב, למרות הכל." כתבתי לך.

הסיכון שבחרתי לקחת באותו לילה גרם לי להרגיש פגיע מִתמיד, הוא החזיר אותי לימים בהם חשקתי באהבת האמת שלי, מפחד שהרגשות לא יתפוצצו מבפנים.

למרות הכל, זו בחירה שלא אצטער עליה לעולם.