לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

On a mission from god


Technicolor Dream of Weirdness.

Avatarכינוי: 

בת: 30

MSN:  רק תבקשו

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2012

Pray for the bitch


הבוסית שמדברת אליי, בצורה כל כך נבזית וגועלית.
זו שתוקעת בי מבטים של ארסיות נשית שאני מוכנה לספוג ממעטות וחשובות.
זו שמשום מה מנסה להכשיל אותי ולחבל בניסיון שלי לעבוד כמו שצריך.
זו שנוח לה לראות אותי סובלת,
זו שלא מתחשבת.
מעיקה.
את,
כנראה שלהתעלל בתיכוניסטית שעובדת בקפה של אבא שלך גורם לך להרגיש כל כך טוב עם עצמך.
ולכן, עד שתלכי לטיפול, כנראה שאת העונש הגרוע ביותר של עצמך.
אז אני לומדת להבליג, לרסן את הסוסים, את חוסר האונים והכעס.

 

ולמרות שאני לא נוהגת להתפלל, כותרת הפוסט הזה היא בשבילך.
-

ועכשיו משהו יפה כמעט כמו השירה של פלורנס.
-
-
אמא ואבא לומדים לאט לאט לשחרר אותי. גם אני לומדת.
החלטתי להתגייס. ואני אשתדל לעשות את המירב למרות שהכוויה שקיבלתי מהצבא.
אני עובדת, במבט לעתיד.
אני עובדת תוך כדי סיום התיכון. חוסכת ללונדון ולפריז.


בושו, שלעולם לא יסתכל אל הנקודה הנכונה במצלמת האייפון.

-
מודל לחיקוי ומודל ללמידה.
אבא שלי, שבמשך שנים של עקשנות כבדה ורגישות חשופה,
החליף מקומות עבודה והתנהל תחת הידיעה שאף אחד לא יכול להסתדר איתו ולהועיל לו.
הרבה זמן לקח לאבא שלי, שהוא חכם ומוכשר ברמות שמרתיחות ומפחידות אנשים שמסביבו,
למצוא מקום. להתעלם מהאנשים שרוצים להנמיך אותו,
ופשוט לחיות לטובתו שלו. 
אני מאוד דומה לו. עוד לא חכמה בצורה שתהווה אפילו קמצוץ מהחכמה שלו,
אבל ללא ספק, בעלת הסקרנות והרעב שתמיד גוררת קנאה וחוסר נוחות מחלק מהאנשים שיוצא לי להתקל בהם.
אני רגישה עד כדי דמעות שצפות בשניה, עד לידי עצבים שעוקצים ודוקרים כל סנטימטר בי עד שאני לא נרגעת.
או מקללת את העצבים החוצה.
אז במקום ללמוד בגיל 47
אני לומדת לקראת 18. זה נשמע כמו מתכון לא רע.
 

יצאנו לטיול. 
מסוג הטיולים שהיה כ"כ יפה ומשחרר, שהוא גורם לי להרגיש קצת יותר טוב עכשיו.
כשאני חוזרת מהעבודה, סמוקה, עצבנית וחם לי ועייף לי ובודד לי מאוד, אחרי שאני הברמנית דיברנו על הלבד ועל הנמאס.

-
ולמרות שקיץ
ואני שונאת את זה.
את הבגדים והשמש
והיתושים
והזבובים
למרות כל זה,
אני מתנחמת ברגעים בהם אני מתייבשת אחרי מקלחת בתחתונים וחזיה אל מול המאוורר.
הקלישאות מתבהרות והופכות לדבר היחיד שחולף לי בראש
'הכול פשוט יותר'
'הכול שליו'

 

אז החיוך הזה הוא בשביל הקיץ.
בשביל העבודה וזה שאני די גאה בעצמי.
בשביל הציון בבגרות במתמטיקה ובספרות.
בשביל אמא ואבא
בשביל הטוב שאמור לבוא,
בשביל הקארמה.
אני מוכנה,
שחקי אותה. 

 

נכתב על ידי , 17/4/2012 00:49  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של MC | insanity ב-19/4/2012 23:48



74,936
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 18 עד 21 , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMC | insanity אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על MC | insanity ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)