On a mission from god

התרגשתי.

הסוף הזה הוא כל כך סוף.

מחפשת

מתוך לבד.

מתוך שממה.

משהו שיגרום לי להתרגש.

ניצוץ יחיד בעיניים.

שמחה שנשאפת במלואה אל הריאות.

אולי ביחד.

כבר הרבה זמן שקשה לי להגיד דברים,

כבר הרבה זמן שקשה לי לכתוב אותם.

אנשים אשכרה הולכים להתגייס.

שנת שירות וחברים.

אני באמת נואשת לקצת זמן התפרקות.
להזדמנות להכיר אנשים חדשים, אני נורא זקוקה לזה.

העבודה שלי כאן והבית שלי וההורים שלי כאן והכול טוב ויפה,

אבל אני לא יכולה לנוח. לא עכשיו.

לבלות זמן עם עצמי אחרי השנה המטורפת הזו עוד יהיה לי.

עד עכשיו הייתי אומרת שאני 'סגורה לרגל שיפוצים' וזה נכון.

השנה הזו הייתה התפתחות מתמדת, למידה. כמה כאב לי, כמה.

הכאבים שלי קבלו מקום,
בטיפול, עם מיכל ואלונה.

ועכשיו הכול בפנים מסודר ויפה

קצת מתחשק לי להשוויץ בעבודה שעשיתי.

אני אוהבת רגעים כאלה מתועדים. מי יודע מה אמרתי,

אבל היה לי מצחיק ורגוע. אולי כי נפרדתי

וידעתי שעכשיו

חופש

היום הבכתי את עצמי,
ונתתי לברמן שאני רואה באותו סניף של ג'ירף כבר איזה שנתיים,
את מספר הפלאפון שלי. שלום לי.