להתענג על הרגע הזה.
אני חוזרת הביתה ממסיבה (היה להיט)
לפעמים לחתוך ממסיבת עמק ב-2 זה מדהים. משאיר טעם של עוד.
שיכורה רק בקצוות, מריחה כמו מאפרה\בירה\בושם ומרכך כביסה
(כי כיבסתי את השמלה שניה לפני שיצאתי מהבית. בכלל לא ידעתי שאגיע למסיבה, טוב נו)
עם המפתח, אני פותחת בזריזות את הדלת ומכבה את האורות בחצר,
מעיפה מבט אחרון לגינה וסוגרת את הדלת (משתדלת לא להרעיש)
בשניה שאני בתוך הבית והדלת כבר נעולה,
אני לא מצליחה להחליט אם אני יותר
-צמאה
-רעבה
-עייפה
-נכנעת לחשק ההיסטרי לקפוץ למקלחת
-לקפוץ למיטה
-לרצות שיהיה שם מישהו
***
ואז אני מכרסמת איזה משהו שיש במקרר.
לוקחת כוס גדולה מלאה במים קרים לחדר.
מפעילה את 'מתג הקסם' של החדר שלי
ואת המזגן כמובן.
מדליקה את הטלוויזיה.
ממממ
נרגעת.
מתכרבלת
ו . . .
אח"כ
זה לא חלום, בשביל חלומות צריך שינה.
-
המחשבות שלי מנומנמות יחסית,
אני נותנת למוזיקה לשטוף את השאריות של כל מה שמחוץ לחדר שלי.
פרידות, חיוכים לא אמינים וכאלה אמינים יותר, ששוברים לי את הלב;
משאלת לב- 'לקום מוקדם בבוקר'
'לישון טוב. לישון כמו שצריך'
ובראש צפים פלרטוטים חסרי משמעות, לילות של חברים וכאבי בטן מרוב צחוק. ועשן.
כמובן.
הלוואי שכולם היו מאמינים בבתולות ים
אני צריכה קצת אגדה.
תגידי שלום למצלמה נסי.
אין ספק שזו לא המוזיקה הרגילה בבלוג, אבל היי, מסיבת עמק!
והשיר הזה תמיד מדכא אותי.
Give me everything tonight"
For all we know we might not get tomorrow
Lets do it tonight "
ועל כך נאמר- בובה, יכול להיות שלא נהיה כאן מחר. תשכבי איתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
