אני רוצה משהו שיסחוף אותי, יפיל אותי מהרגליים. מותר.
ויחד עם תחושת העצמאות, הפחד, הכסף שמפקידים בבנק, יחד עם כל זה, תחושת ההחמצה משגשגת-
איפה הכיף שלי?
איפה הדבר שיגרום לי לחייך, ישאיר אותי בשיער פרוע ובטן מלאה במבוכה והתרגשות.
מה אם אני לא מנצלת מספיק את הזמן הזה?
-
אני מרגישה שהבדידות נכרת עליי,
כאילו אפשר להריח אותה ממני.
לעזאזל, אני מרגישה את הנשיות שלי חומקת. זו הגזמה, כמובן. ובבסיס, לא נולד הזין (או יותר נכון, העדר הזין) שייקח ממני את מה שאני. אבל זה לא רק זה, כמובן. ההתלבטות בין- פשרה, למצוא משהו להתעסק בו, או להמשיך לרוץ ולחפש אהבה.
חלק מכל מה שאני מרגישה עכשיו, זה ניצחון.
ניצחון על התיכון. ניצחון על הבינוניות יום הולדת עוד מעט