-
-
גרמת לי להתאהב ברעיון, נדמה לי.
בטוב שבך וברוגע,
שאיני מסוגלת לכרוך סביבו את תודעתי ולהבין איך הוא קיים בך בכזו שלווה.
זו המומחיות שלי,
להתאהב ברעיון, לזנוח את הדרכים והמעשים ופשוט לצלול אל חלומות שקטים שמבשרים על בואם של אנשים כמוך.
אנשים מעט משונים, מתוקים, אנשים שבשבילי הם סיפורי ילדות, בעיית קשב וריכוז ועיניים ירוקות.
ובעוד החלומות השקטים מרצדים מאחורי העיניים העייפות שלי, אני מבינה שפתאום אני מתגעגעת.
מתגעגעת לרעיון הזה, שפתאום תהיה קרוב אליי. שפתאום דברים יהיו מובנים מאליהם
ויהיה נוח לשתוק.
הריח שהשארת מעלה בי חרטה על זה שלא שתקתי קצת. או התקרבתי.
אני לא יודעת, פתאום נדמה לי שהייתי מוצאת בזה תשובות מנחמות, או חום.
אני נורא רוצה שיחבקו אותי. חבל שלא ביקשתי ממך.
-
חורף מדהים,
עוד תשעה ימים- מדים.
כמו פרלין של שוקולד מריר וסיגליות,
אני לא בטוחה מה אני מרגישה כלפי זה.
-
מתה לפגוש את המציאות החדשה.