אני בוכה,
המון.
לא יותר מבדרך כלל,
אבל עכשיו זה אחרת.
להכול יש תוקף,
אחר.
בכל אופן,
תודה לבחורה מהבלוג הזה
שבאופן מקרי מצאתי אצלה ביצוע שלא הכרתי לאחד השירים האהובים עליי*
-
כבר הרבה זמן שאני לא מכאיבה לעצמי בכוונה יותר מידי.
היום, סביר להניח שאני לא אשב מיוזמתי ואקשיב לפסקול של The Virgin Suicides מתחילתו ועד סופו.
אני לא זוכרת מתי ראיתי את הסרט הזה לראשונה, אני רק זוכרת כמה הייתי עצובה כשסיימתי לצפות בו.
לא מתחשק לי לכתוב עליו עכשיו.
אני רק אומר שהפסקול של Air המעולים
והבמאית היא סופיה קופולה (הבת של פרנסיס פורד קופולה)(שהפיק)(ולמי שפספס, אחד הבמאים האדירים)
(למי שרוצה לראות את הסרט, שם הסרט תורגם לעברית; 'חמש ילדות יפות')(לא לפני השינה, יקיריי)
אז נזכרתי עכשיו בסרט (משתדלת לגרש את המחשבות)
מחר אני חוזרת לצבא.
אני חולה. משתדלת לאסוף את עצמי, לא להתפרק, נפשית. עובר עליי משהו (שוב) אבל אין לי זמן לברר מה.
*הנה השיר
כאן
טליה.