בראי כתיבתי,
זה דווקא העדר המגע שגורם לי להרגיש אישה.
כשאני מרוסנת
כשהדם שלי מבעבע בכמיהה
אז,
אני פאם פאטאל אמיתית.
מנצלת לרעה את המבט שהוא נחלת עיניי בלבד,
מטיחה בגבר שמולי את מלוא גאוותי הארסית.
אתה,
מניח אצבע אחת על עורי
אני,
מרגישה כל כך רכה,
כאילו עוד רגע אקרוס אל תוך עצמי.
וכשאני חושבת עליך בתוכי
אני מתמלאת בהכרה, הלוואי שהיית יודע כמה אני
פגיעה
רגישה
מתמסרת
לחום שלך,
לריח שלך, הממסטל.
בוא לטבוע בי
ואז תלך.
-
נענית לכל ליטוף
תחת האורות העמומים,
הסדינים.
נחשפת לכל מה שכולם מסתירים
אבל לא מספיק חכמה כדי להסתיר בעצמי.
-
נמשכת בכוחה של משיכה.
מסרבת להאבק בה.
שוכבת בזרועותיך בלי לתהות
עד כמה אתה רוצה אותי שם.
הראש שלי
על החזה שלך
יש משהו מרגיע בידיעה שהלב שלך לא פועם בשבילי.
שאני לא שומטת את הקרקע מתחתיך,
לא מסעירה
וכמעט לא מסוכנת.
אין שום דבר מסוכן בלא להתאהב.