שבועיים שלמים היא סחבה אותו בבטן
שבועיים שלמים היא הרגישה אותו מתפתח בתוכה
שבועיים שלמים הסקרנות לגלות אם זה בן או בת הטריפה אותה
שבועיים שלמים היא הייתה הבנאדם הכי מאושר בעולם..
שבועיים שלמים היא הייתה בטוחה שהיא הולכת להיות אמא
ורק אחרי שבועיים שלמים נזכרו לספר לה שאין לו דופק
ואני הייתי עסוקה בזה שהוא לא שם עלי! מטומטמת
היא פשוט עמדה שם עם דמעות והתחילה לספר לי הכל, לי- עובדת פשוטה שהגישה לה אוכל, ואני כל כך רציתי לחבק אותה, לחבק אדם זר ולהגיד לו עד כמה אני מצטערת, עד כמה זה מעציב אותי אבל פשוט עמדתי שם וגם אני התמלאתי בדמעות ואיך שהיא הסתובבה פשוט ברחתי למטבח והתחלתי לבכות וגם אותי אף אחד לא בא לחבק וגם לי אף אחד לא אמר שהוא מצטער בשבילי ושהוא עצוב לראות אותי ככה וגם אני נשארתי לבד
היום פשוט נשברתי ובכיתי ליד חברה שלי בשירותים, הדמעות לא הפסיקו לרדת, את הגלגל אי אפשר להחזיר אחורה, את החור שיש לי בלב אי אפשר לסתום, אבל דבר אחד בטוח- אני הולכת לרדת ובגדול!
אף פעם לא הייתה לי כל כך הרבה מוטיבציה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
f-a-t