היכונו לקטע ארוך ו...אתם תשפטו עד כמה משעמם...

תמה ונשלמה סדרה...אהם...אני מעדיפה לא להשלים את המשפט מחשש לתביעה משפטית...*Snicker*

אז קודם כל, תקציר של הפרק האחרון וכל מה שהראו ולא הראו בו...זהו, התכנית נגמרה ואין לי מה להסתיר, וגם שום חוזה לשמור על חוקיו...נראה לי...

במשימת המבוך (שהניקוד המקורי בה היה 9-6-3 ולא 6-4-2) כולם התכוננו כמה ימים מראש, ואז באותו יום היינו בחדר צדדי עוד איזה שעה ותרגלנו על מבוך באותו גודל (רק בלי רקדניות), ואני די בטוחה שכולנו הגענו לאותה דרך וזכרנו אותה בדיוק. נכנסנו לאולפן, צילמו אתצ הרקדניות נכנסות, ואז עצרו הכל למשך חצי שעה בערך, הרקדניות התיישבו, הורידו מסיכות, התחילו לדבר איתנו...אח"כ היה כל כך מביך ללכת ביניהן כאילו הן קירות =S במשימה עצמה, בר כנראה נתקע ברגל של רקדנית וחשב שזה אחד מסימוני הסקוטץ' ששמו על הרצפה כדי לסמן משבצות, וככה יצאה לו משבצת אחת יותר והוא נתקל...

עיוותו לי לגמרי את כל ההצגה! היא הייתה כל כך יותר טובה מהקודמת (הרבה בזכות זה ששמו לי את הטקסט מול העיניים, בצד המצלמה, והסתכלתי עליו ולא על השופטים ואולי זה העליב אותם ובגלל זה הם הורידו לי ניקוד *Shrug*) אבל היו חייבים להכניס פלאשבאק, ומוזיקה יותר עצובה מהקודמת, ובסוף הנאום ההו-כל-כך-משכנע שלי (משמע שנשמע כמו אחת הפרסומות הלא-באמת-משכנאות עם כל העליות והירידות הסטנדרטיות בטון) התחילו לעוות את המסך, יכול להיות שניסו להביע סחרחורת, שאם הייתה אז בטח לא לי...לבר הייתה בחילה אבל הוא הציג כ"כ טוב שאפילו לא שמתי לב...סורי בר =S

אההה שוב פרצופים מוזרים...בביקור אצל הנשיא בעיקר (שאגב צולם בנפרד לגמרי מהגמר), ומה שנאמר בבדיחות הדעת הפך אותי להיראות היסטרית. לא, אני לא כוססת ציפורניים, וגם אז לא עשיתי את זה, סתם הצגתי כהבעה למתח. בחדר שבו חיכינו לנשיא גם שמו לנו כיבוד, ואני לא התאפקתי וזללתי איזה חצי שקית דובונים, ואני ישבתי הכי רחוק מהם =P

אחרי זה, היה את הקטע שלא הראו, טה דה דה דאם, שפתחנו מעטפות שהם היו הציונים המשוקללים שלנו מהבחינות לתכנית, ועוד מעטפות עם דירוג ממוצע של שאר המתמודדים. הציונים האלה היו אמורים להיכנס בתור אחוז מהניקוד שלנו ולקבוע מי עף מבין השלושה, ושם לבר היה את הניקוד הכי גבוה בהכל כמדומני, אז הוא היה מנצח אותי בכל מקרה, וביותר מנקודה =)

ואני חייבת לציין שכל התכנית כולנו דיברנו ופיטפטנו (זה לא כמו תכנית ריאליטי עם אסטרטגיות, פשוט כל אחד כפי יכלתו), וגם המתמודדים האחרים שנשארו מתכנית ההחזרה כדי לראות את הגמר (שניהם צולמו באותו יום...אאוץ' =S), והיו הרבה שפירגנו אחד לשני =)

וזהו...כל הכבוד לבר וסיוון שעקפו אותי =) אני מאוד שמחה עם המקום השלישי שלי, שאינו הראשון ובטח גם לא יהיה האחרון בחיים שלי (3 זה מספר יפה! וגם 4! וגם סכומם 7! וגם...מכפלתם...טה דא דא דאם...12!!!)

ועכשיו, אם מישהו עוד קורא את זה, הודעות פחות קשורות לתכנית.

אני נוסעת לארה"ב עוד שבועיים...לשנה!

יאפי! אז גם אם לא תספיקו לשכוח אותי תוך שבועיים (ואני מקווה שכן, אני רוצה להיעלם, להיעלם, להיעלם) תהיה לכם עוד שנה שלמה לעשות את זה. הבלוג הזה ישאר מרחף במרחבי האינטרנט לעעוד זמן לא ידוע בין 3 ימים לכמה שנים, סתם בשביל נוסטלגיה. אבל שכחו ממנו! והעיקר- שכחו ממני! יש יותר מדי מכם במסנג'רים ובמיילים שלי, אני לא יכולה להראות את עצמי מחוברת ככה!

=O

ביי ביי! (בצפצוף/צווחה מוזר ומעצבן) הלכתי לישווווווון =@