כן גם אני לא מבין את הכותרת.

היא לא קשורה אבל ממש רציתי לכתוב אותה.

אני חשבתי על משהו שוב.

אני לא הולך לכתוב בפוסט הזה משהו עליי

או על מה שקרה לי. אני הולך לכתוב על מה שקורה מסביבי,

אני רואה אנשים,מבוגרים וילדים.כל אחד מהם עומד למות.

אני רואה תינוקות שיש להם כל כך הרבה מה לחוות.

ואני רואה אותנו.

אנחנו לפעמים לא מבינים כמה יש לנו מזל שאנחנו חיים.

לא מבינים איזה נס זה שיש לנו את כל מה שיש לנו.

אני הבנתי את זה.

אבל מי שלא מבין את זה,הוא אידיוט.

"יש שתי דברים שבטוח שאין להם סוף. היקום,והטימטום האנושי" אלברט אינשטיין.