אז סוף סוף הגיע הפרק הרביעי ! אני ממש ממש מצטערת על העיקוב הגדול מאוד ..
מעכשיו אני מתחילה לעדכן כל שבוע ואני מבטיחה לכם .. אז אני ממש מקווה שתאהבו את הפרק , קריאה נעימה ..
בפרק הקודם -
מייד שאלתי את שירה " רוצה לבוא אליי עכשיו?"
"כן , אני אשמח" ענתה שירה
והלכנו לעבר הבית שלי . שירה כיוונה אותי אל הידית של הדלת .
ופתחתי לאט , לפתע שירה אמרה "שלום , מי את?"
"אני לילך ומי את?"
פרק רביעי -
"אני שירה , חברה של מיכל" אמרה שירה
"לילך ? מה את עושה פה?" שאלתי
"באתי לבקר, רציתי לדבר איתך קצת" ענתה לילך
"אז בואי נדבר בסלון" אמרתי וצעדתי לאט לאט
בעזרתה של לילך לעבר הסלון, שירה הלכה לחדר
והשאירה אותנו לבד ,היה שקט כמה דקות עד שלילך פתחה בשאלה
"איך כל זה קרה?"
"אני מעדיפה לא לדבר על זה" עניתי
"אוקיי" אמרה לילך
"יש חדש בשכונה?" שאלתי
"לא , לא ממש.. חוץ מזה ש.. " אמרה לילך
"חוץ ממה?" שאלתי בסקרנות
"סתם , אין שום דבר חדש . אני פשוט רוצה שתבואי מחר לשכונה" אמרה לילך
"אני לא חושבת שזה ילך" אמרתי
"למה ? כולם כ"כ רוצים לראות אותך" התחננה לילך
"אני אחשוב על זה" עניתי
"אני צריכה ללכת אני יתקשר אלייך .." אמרה לילך , חיבקה אותי והלכה .
היה לי קצת מוזר שהשיחה הזאת הייתה ממש קצרה , היא לא שאלה כמעט שאלות.
אבל הכי מוזר היה לי זה איך לילך מצאה אותי ,
הייתי כ"כ סקרנית לדעת איך היא השיגה את הכתובת של הבית שלי וקראתי מייד לשירה .
שירה פסעה לעבר הסלון והתיישבה לידי , "מי זאת היתה?" היא שאלה
"חברה טובה מפעם , את יודעת איך היא הגיעה לכאן?" שאלתי בחשדנות
"לא , אין לי מושג" אמרה שירה . משהו כאן קצת לא מסתדר לי ,
לילך לא היתה מצליחה למצוא אותי אם לא היו אומרים לה איפה אני גרה..
"שירה , את הבאת אותה לכאן?" שאלתי ,
"אממ .. אממ .. כן , זה בסדר או שלא רצית להיפגש איתה?" שאלה שירה
"זה בסדר , אך איך מצאת אותה?" נלחצתי כי אם היא מצאה את
לילך כנראה שהיא יודעת הכל ..
"אני יודעת הכל מיכל , הכל" אמרה שירה
התחלתי ממש להילחץ כי לא רציתי שהיא תדע מזה ,
ידעתי שאם היא תדע היא לא תרצה להיות חברה שלי.
אבל היא עשתה בדיוק ההפך "זה עבר , ואת בסדר עכשיו . את ... "
קטע אותה צילצול הטלפון .רינה ענתה "הלו"
והעבירה את הטלפון לשירה ואמרה "זה בשבילך"
"הלו" , "אוקיי, אוקיי אני באה" , "ביי !" וניתקה את הטלפון בעצבנות ,
"אני חייבת ללכת נדבר פעם אחרת.." אמרה ורצה לעבר הדלת
"מה קרה לה ? למה היא כ"כ נלחצה ?" שאלה רינה
"אני חושבת שאני יודעת למה" אמרתי
"טוב אני לא יתערב , אני הולכת להכין ארוחת ערב" אמרה רינה והלכה ,
ישבתי וחשבתי איך שירה יודעת הכל ואיך היא תגיב על זה .
החלטתי שאני מזמינה אותה אליי לארוחת ערב ואז אני ידבר איתה על זה
כי זה משהו שאני חייבת לבדוק , עברו בערך שעתיים וכבר הגיע הזמן לארוחת ערב .
ביקשתי מרינה שתחייג את המספר של הבית של שירה ושתיתן לי לדבר איתה ,
"הלו" אמרה שירה , "היי שירה זאת מיכל ," אמרתי , נשמעו ברקע כל מיני קולות מאוד מוזרים
אך מאוד מוכרים אם זאת . שמעתי בכי , שמעתי צעקות מטורפות ואני חושבת שהצלחתי גם לשמוע את המכות .
"שירה מה זה הרעש הזה?" שאלתי בסקרנות
"מה רעש ? את שומעת רעש ? אני לא שומעת כלום , את בטוחה שזה לא ממך ?" אמרה שירה בלחץ אדיר
התחלתי לקלוט מה עובר אצלה בבית . זה בדיוק מה שקרה לי , לאט לאט הבנתי ששירה היא ילדה מוכה גם
ואז אמרתי לה "בעצם אני חושבת שזה ממני " אמרתי כדיי לא להכניס את שירה ללחץ כי היא על בטוח לא רוצה שאדע.
"אה , מה רצית?" שאלה שירה , "רציתי לשאול אם את רוצה לבוא אליי היום לארוחת ערב?" שאלתי
"בכיף , אני ממש ממש אשמח" אמרה שירה בהתלהבות כי בטח מעדיפה לבלות יותר בחוץ מאשר בבית שלה .
"יופי , אז תוכלי להגיע עכשיו?" שאלתי , "אוקיי" אמרה שירה.
לאחר חמש דקות נשמעה נקישה בדלת , רינה פתחה ואמרה "מיכלי , שירה כאן"
שירה פסעה לעברי ואמרה "היי מיכל" "היי שירה" עניתי
נשמעה נקישה בדלת שוב , רינה פתחה . פתאום שמעתי צעקה אדירה "שירה מה את עושה כאן ?!!! חזרי מיד הביתה !!!"
היא לקחה בחוזקה את שירה מהיד ולקחה אותה איתה וטרקה את הדלת , זאת הייתה אמה ,
טוב זה היה הפרק הרביעי אני ממש מקווה שאהבתם !
33>
התגיבו (?)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
פשוט תקראו לי - הכותבת .