של"ד כפתורים

כאן דנה, אני מצטערת שעלי לכתוב את הפוסט הזה.

אבל זהו זה, כאן תם "שלד כפתורים."
אני קיוותי שנגיע לפעילים, שנהיה מפורסמים בזכות ההשקעה שלנו בבלוג הזה.
אבל..
שוהם עברה ללמוד בטבריה, וניתקה קשר, טל לא רוצה להיות בבלוג יותר כי אין לו זמן,
אין שותפה ואת האמת? גם אני כבר לא חושקת בבלוג הזה יותר מידי.
ושאין חשק לנהל, חבל סתם.

למשוך ולמשוך בלי שום רצון או הנאה. כי בלוג זה לא חובה, זו זכות לעזרה, לאהבה, לכיף.
וברגע שאחד מאלה, או יותר, נעלמו, אין טעם..
אז אני איבדתי את העזרה ואת הכיף.. ואולי גם את האהבה לבלוג..
אם ככה, הבלוג נשאר פתוח, תיקחו את כל הכפתורים, אין לנו שום בעיה עם זה, רק תנו לנו
לינקוק. כי גם אם פרשנו, אנחנו לא פרשנו בלי שום עבודה על הכל.

בנוגע ללינקוקים, אל תורידו אותנו, כי אולי עוד נחזור..

אולי..

אולי..

רק שלא נמות במפץ הגדול ;)

להתראות לכולכם, [אולי] בפעם האחרונה-

צוות של"ד כפתורים.

או רק דנה.