גם המשפחה שלי הייתה בשואה..
זה עדיין קשה לי לקלוט את זה, את כל הדבר הזה שנקרא שואה. בתכלס זה אף פעם לא יקלט לנו, תמיד נחשוב מה האם זה באמת קרה? האם אנשים באמת מתו בצורה רע כ"כ? .. תמיד נחשוב את זה .. שזה סתם עוד סיוט .
אבל המציאות היא שזה לא סיוט שזאת בעצמם המציאות, הרגו אותם בגלל מה שהם נולדו בגלל שהיו יהודים.
פעם ראשונה שנודע לי שהמפחה שלי הייתה בשואה לא הבנתי בכלל מה זה הייתי בגיל 8.. ואבא שלי ז"ל..:\ אני זוכרת את זה כאילו זה קרה אתמול.. שאלתי את אבא למה אנשים בוכים ? למה אין כלום בטלויזיה? למה יש את הקול הזה שנמשך דקה?
אבא אמר לי,מזה . שואה.. שנרצחו כ"כ הרבה אנשים.. רק בגלל שהיו יהודים.
אבא גם אמר לי.. מריה? את יודעת.. שגם המשפחה שלנו הייתה שם..
ואני שאלתי..
אבל אבא? איך לא ראיתי אותם אף פעם? אתה אף פעם לא סיפרת לי.
אבא אמר לי...
כי מריה, הם מתו. הם לא כאן איתנו, הגרמנים לקחו אותם למחנות גזים, ויש כמה שירו בהם ישירות, אבא גם סיפר לי שסבא ז"ל..:\ היה ביערות.. וברח משם כמה שיותר מהר כמה שיכל.. בהתחלה הייתי המומה מכל זה לא הבנתי ..
אבל כשהיתבגרתי אם השנים.. הבנתי... שהדודים שלי, נרצחו שמה.. במחנות האלו בגזים,וירו בהם ככה סתם..
קשה לי לחשוב שהמפשחה שלי הייתה שמה..
שהם מתו רק כי היו יהודים, ושאני אף עפם לא הכרתי אותם ואף פעם לא יראה אותם לעולם.\=
אין לי משפחה, רק אימא ואח ו2 דודים..
אז אני אורמת לכם מנסיון שלי,
תהנו אם המשפחה שלכם כמה שיותר מכל רגע.. כי אתם יכולים לאבד אותם מאוד מהר. ואז תתחרטו למה? למה לא הייתי איתו כמה שיותר. למה לא נתתי לו כמה שיותר חיבוקים.
הושאה נזכור ולעולם, לא נשכח!