מזמן לא עידכנתי אז הגיע זמן =) הכל כמעט כרגיל הכרתי כמה חבר'ה חדשים אבל חוץ מזה כלום... חוזר הביתה מהמקיף יושב במחשב עד הבוקר ואז לבצפר every single day... אתמול ישבתי מול המחשב עד הבוקר ונרדמתי מולו לא היה נעים שאמא שלי תפסה אותי בבוקר >.< יוצא אם חבר'ה שלי פעם ב... כל אחד נראה שעסוק בעניין שלו =\ חוצמזה ניסיתי להפסיק לעשן אבל יום אחרי זה מוצא את עצמי מעשן...
The house was empty. There was no noise. He was bored and lonely.
He went out to the drugstore. The cashier gave him them without hesitation. I wish he would've asked for an i.d. But He needed a way to let out her frustration.
Back at home, His friends tried to stop him. But he refused to quit.
The smoke went to his lungs, Blackened them like something hit it. Weeks passed, He reached his limit.
When his parents got home, It was only a few days later, That they were planning his funeral. His grave was shallow as a crater.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: