אחרי הפוסט הקודם שלי מי שקרא

זוכר שכתבתי על השגרתיות שבחיים.

מי שלא, תמצית; רוצה לצאת מהשגרה !

ובכן בהחלט שיניתי את עצמי במראה החיצוני,

מאז הפוסט האחרון הספקתי להסתפר.

משער שהגיע לי עד לתחת קיצרתי אותו עד הכתפיים,

וילדה שמעולם לא עשתה פוני עכשיו יש לה

למה עשיתי את זה? הספר שאל אותי "את בטוחה שאת רוצה?

אני חושב שזה יהיה לך קצת "כבד" לפנייך"

ואני מתעקשת שאני רוצה !

כי אני פשוט חייה בעבר, הפעם האחרונה שנראתי

 ככה הייתי בת שלוש וזה היה ממש חמוד

הבעיה שעברו מאז כמה שנים..

והספר הדביל קיצר לי קצת יותר ממה שביקשתי.

אני שונאת את זה כל כך !! כמה שבכיתי.

כולם מחמיאים לי ואוהבים את זה, חוץ ממני !

הבעיה שבימינו כולם צבועים ואין לדעת למי אפשר להאמין ולמי לא ?

אויש, למה את כזאת סתומה עם מזל נאחס ?

מחילת האהבה.