כינוי:
Macropus בן: 33
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 7/2008
החופש הזה ממש מעשמם.
משעמם לי, חם לי, והנה המטרות שהשגתי(ולא השגתי):
-למצוא עבודה. המטרה הזאת כבר לא תושג.
-להגיע לאחד נגד מאה. יש התקדמות בנושא.
-ללמוד לנגן על גיטרה(באמת, עם אפורדים וכל שאר השטויות). כשני אמצא את הזמן.
-לעשות משהו עם החברים, כי נדב כבר מתבכיין על החברים שנעלמים בחופש וזה עושה לי כאב ראש. נעשה(לפני יומיים, היה כיף ביותר).
-להמשיך לכתוב שירים(כי אני ממש טוב בזה). נעשה.
מטרה חדשה: לדחות את כל העבודות מהבית ספר(חוץ מבמתמטיקה ופיזיקה, כי זה חשוב וכיף) כמה שיותר, זה יהיה קשה בגלל אמא, אבל אני אופטימי.
| |
 שאלון
האם אתה מעריץ אדם, זמר, קבוצת ספורט או להקה כלשהי? את מי?
כן, את עצמי.
למה אתה מעריץ אותם?
למה כלבים מלקקים את הביצים של עצמם? כי הם יכולים.
במה מתבטאת ההערצה הזו? האם אתה לובש חולצות שלהם? פוסטרים בחדר? מה עוד?
אני הולך אחרי לכל מקום, אני לובש את החולצות שלי.
האם לדעתך הערצה כזו היא דבר חיובי או שלילי? מדוע?
אני חושב שזה חיובי.
תן 3 סיבות מדוע כדאי להעריץ את מי שאתה מעריץ
1. זה אני
2. אני יפה, חכם, מוכשר ומהווה גירסה עליונה על בני האדם הנחותים.
3. כי ככה אמרתי.
האם יש למעריצים יתרון כלשהו על פני אלו שלא מעריצים?
לא.
האם הערצת פעם מישהו לא מפורסם?
לא.
מה היה כל כך מיוחד בו?
כלום.
כמה שנים את הכבר מעריץ מישהו? איך אתה מרגיש עם זה?
16 שנים וכמה חדשים, אני מרגיש עם זה טוב מאוד.
ועכשיו, שיר:
אני מעריץ את עצמי,
זה מאוד אנוכי.
כבר שנים אני מעריץ, כל החיים,
את עצמי, אנוכי ואותי, בני האדם העליונים.
עכשיו אלך לדבר עם עצמי.
| |
חזרתי.
לפני שבועיים, בערך. היה נחמד, האוכל היה די טוב יחסית לנתניה, אף אחד לא נדקר.
למלון היה חוף פרטי אז הלכנו לשם, תפסתי דג וסרטן( אל תדאגו, שחררתי אותם אחרי שהם מתו) ופירקתי מדוזה(עם אבן מגניבה שמצאתי בחוף). וזהו.
הבגרות בלשון היתה לפני שבוע, היה כיף.
אין שיר.
שיר בהשראת גזע האלים האדיר(שבא מכאן:):
הללו את האוריי,
הם אמיתיים, בחיי.
בכופרים הם יכו,
את הכפירה ימחקו.
האמינו, או שתמותו בוודאי.
ספינותיהם אדירות, את השמיים מאירות.
צבא גדול ללא חרבות, החמוש במקורות.
צבאותיהם גדולים,
חיילהם רבּים.
האמינו עכשיו, לפני ביאת הנקמות.
בצער רב וביגון קודר, אני גאה להודיע על הפסקה קטנה במאבק להשמדת האות ע', עמי הסליחה.
סליחה על כל העריכות.
אמא קנתה נסטי. בטעם עם אפרסק.
| |
יומן שבי, יום מספר 7:
עבר שבוע מיום שישי הקודם.
השמש זוחלת למעלה וביתי מתחמם.
החופש בשיעמום עובר,
בטלוויזיה הכל שידור חוזר.
את כל הפוסט הזה אני אכתוב בשיר,
למרות שזה לא יהפוך אותי לעשיר.
בחדר שלי הקירות לבנים,
לידי נמצאים זבובים מעצבנים.
היום אני נוסע לחופש במלון,
בפעם הראשונה מאז האחרון.
אל תדאגו, לא יהיה פוסט תמונות,
אבל אולי אני אכתוב על הארוחות.
זה יעבור מהר,
עוד מעט אני חוזר.
שלושה ימים בעיר הערסוואתים,
שלושה ימים בנתניה, עיר הצרפעתים.
פוסט שלם, שלא קשור לכותרת,
פוסט שלם, בלי להשתמש במחברת.
את השיר הזה כתבתי ב5 דקות
וככה בדיוק הוא נשמע,
כמו שיר מסין, מיובא.
עריכה:
אמא אמרה שהיא מאמינה בי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
