במהירות עזבתי את הידית כשהבנתי שזה לא השירותים , למרות שזה נראה ככה. הם הבחינו בי לפטע והפסיקו במעשיהם, מיהרתי לגשת לדלת השנייה שהיא הייתה באמת השירותים ועשיתי את צרכיי. לא עברו במוחי מחשבות זוועתיות לגביו, כי כן יש בנים כאלה.
יצאתי מהשירותים, שטפתי את יידי וניגבתי בנייר הטואלט, פתחתי את הדלת ומולי ראיתי את הברנש הצעיר והבוגדני הזה. לא ייחסתי אליו חשיבות עברתי על פניו והלכתי לכיוון השולחן שבו הייתי צריכה לעטוף ספרים, שמעתי את צעדיו מאחורי "זה לא, לא מה שזה נראה", המשכתי ללכת לכיוון השולחן והתיישבתי על הכיסא. הוא התיישב על הכיסא שמולי "אני יכול קצת יחס?!" הוא אמר והשבתי לו "אתה לא חייב לי שום הסבר, ואם מה שרצית זה שאני לא יספר לחברה הבלונדינית שלך אז אני לא יגיד" והתחלתי לעטוף ספרים.
"איך את יודעת שחברה שלי בלונדינית?" שאל בפרצוף באי הבנה.
"זה משנה?" עניתי והמשכתי בעיסוקי הספרים, וראיתי בפניו שהוקל לו שאני לא יגיד כלום לחברתו.
"הדברים שלך לא כאלה מעניינים אותי, מה שיותר מעניין אותי זה שאני רוצה את הסיגריות שלי בחזרה" שיניתי נושא.
"אם זה תלוי בי אני לא ייתן לך אותם" הוא ענה ברוגע, לקח ספר ועטיפה ואמר "אני יעזור לך, אני דיי טוב בזה". הוא ראה את הפרצוף הלא מבין שלי וענה בחיוך "עברתי את העונש הזה יותר מידי פעמים". ישבנו שם עוטפים ספרים ומדברים כל כל מיני נושאים מעניינים.
~
בגלל שהילד הזה עזר לי ומסתבר שהשם שלו הוא אופק אז סיימתי את עטיפת הספרים מהר, הלכנו לספרנית כדי שתחתום לי על דף שאיריס נתנה לי ויצאנו משם. הטלפון שלי צלצל ועל הצג הופיע השם ' מאיה ' עניתי לה "הלו?"
"היי ליאן. סיימת כבר בספרייה?" היא שאלה והחזרתי לה "בידיוק עכשיו יצאתי"
"יופי, אממ את יודעת איפה זה 'הגינה הכוסית' ? "
"רק אתמול עברתי לפה איך אני אמורה לדעת איפה זה הגינה הכוסית ?" החזרתי בציניות .
אופק הסתכל אליי ואמר "אני יודע איפה זה, תגידי שכן"
"בעצם זה בסדר אני כבר יסתדר" החזרתי לה במהירות .
"טוב אני,זוהר ונעמה נחכה לך "היא אמרה. "סבבה יאאלה ביי" עניתי וניתקתי.
המשכנו ללכת, הוא הוביל ופתח בנושא "כמה זמן את וחבר שלך ביחד ?"
"מחר יש לנו חודשיים, ואתה ?"
"יותר מחודש, אכפת לך אם נקפוץ לקיוסק שנייה? " הוא ענה וסימן לעבר הקיוסק שהיה מימיננו. התחלנו להתקדם לעבר הקיוסק. "גבר תן לי טבק וגחלים" הוא אמר למוכר שהיה נראה דיי צעיר, הנחתי שהוא לומד פה, "12 שקל" המוכר אמר, אופק נתן לו את הכסף, אמר לו "תודה אחי" והמשכנו ללכת .
"תן לי להבין, אתה שונא סיגריות ואתה מעשן נרגילה ?!" שאלתי אותו.
"לא בשבילי, בשביל חברים שלי" הוא ענה. עברנו כל מיני גנים, עצים וחבורות ילדים. מידי פעם כמה בנים באו ואמרו לאופק שלום. מרחוק הבחנתי במאיה,זוהר ונעמה יושבות בין כל החבורה של היודים, התקרבנו והן שמו לב אלי והתקדמו לעברי.
"תודה על הליווי " אמרתי לאופק בחיוך .
"פלאפון? " הוא שאל והביא לי את פלאפון שלו כדי שאני יכתוב לו את שלי, דחיתי אותו ואמרתי בהתגרות "פעם אחרת".
חיוך עלה על פניו והוא השיב "חסר לך שלא" הסתובב והלך לדרכו.
"תגידי לא הפנמת את זה שאמרתי לך בארוחת צהריים לא להתקרב אליו?" נעמה אמרה כשהן כבר היו לידי.
"הוא רק לוויה אותי, היי אל תסתכלי עלי ככה יש לי חבר שאני אוהבת והוא בכלל לא מעניין אותי אם זה מה שאת חושבת "
אמרתי בכנות.
מאיה אמרה בחיוך "תרדי ממנה טוב?, למרות.... שאני לא הייתי מתנגדת להיות במקומה" היא התלוצצה.
אח"כ הלכנו לשבת עם כולם, והתיידדתי יותר טוב עם כמה ילדים מהארוחת צהריים אדם, ערן ואמיר חבר של נעמה.
~
*נקודת המבט של הסופרת *
~ בחדר של אופק ~
"אין לי כבר כח למור , באמת שאין לי, כל פעם היא מחפשת על משהו אחר לריב איתי, נשבר לי ממנה "אופק אמר ליוגב, שותפו של אופק לחדר אחרי שניתק את השיחה שלו עם מור חברתו.
"אז תיפרד ממנה, פשוט וקל " יוגב ענה לו .
"עבור עבור נושא .." "תגיד, מי זאת הילדה שכולם מדברים על זה שהלכת איתה?" יוגב שאל אותו בזמן שהוא לוקח שאיפה מהנרגילה.
"תלמידה חדשה מכיתה י' " הוא השיב.
"אמרו לי שראו אותך מבקש ממנה פלאפון והיא דחתה אותך" יוגב צחקק .
"נו ו..? לא מזיז לי ת'זין ואולי גם בגלל שיש לה חבר" אופק השיב והמשיך "ואם הייתי רוצה באמת הייתי כבר משיג".
"כן בטח, במיוחד שיש לה חבר " יוגב אמר בחיוך מתגרה.
"ככה את מכיר אותי?! " אופק חייך גם הוא והוסיף "רוצה להתערב?"
איכשהו השניים הגיעו להתערבות, אם אופק מצליח להשכיב את ליאן תוך עד 4 חודשים יוגב צריך לשלם לאופק 700 שקל.
ואם אופק לא מצליח הוא אמור לשלם ליוגב 700 שקל. אם רק הייתם יודעים למה זה גרם
...
~
אחרי שעתיים פרשתי לחדר. הדלקתי את הרדיו המושיע ונכנסתי להתקלח שוב.
יצאתי מהמקלחת בשורטי שחור קצרצר וגופיה לבנה. לא הספקתי לעשות כלום ושמעתי שוב דפיקות על הדלת,
''מי זה יכול להיות' חשבתי לעצמי והלכתי לעבר הדלת.
~
*10 דקות לפני, נקודת המבט של הסופרת*
"תקשיבי אני צריכה להגיד לך משהו, אבל אל תתרגזי" מלי באה עם חברתה איילין למור.
"אני מקשיבה" מור אמרה טיפה מרוגזת בגלל שיחת הטלפון עם אופק.
"לפני כמה שעות ראינו, ולא רק אנחנו את אופק מסתובב אם הילדה החדשה מכיתה י' לבד" מלי אמרה ואיילין המשיכה מציתה עוד אש "ולפי המבטים הייתי אומרת שזה היה יותר משיחת ידידות".
"איזה חדר היא?" מור שאלה ברוגע.
"51" איילין ענתה לה במהירות .
~
''מי זה יכול להיות' חשבתי לעצמי והלכתי לעבר הדלת.
פתחתי את הדלת ולמראה עיניי עמדה מור, הבלונדינית של אופק ולצידה חברה שלה לפי מה שהבנתי, ועוד כמה ילדים שנעצו מבטים סקרנים .
"אני יכולה לעזור לך במשהו?" שאלתי בפשטות.
"כן , בזה שתקשיבי טוב טוב לדברים שאני יגיד לך עכשיו" היא התחילה את דבריה בהתנשאות. בנות כאלה לא כ"כ מזיזות לי, לכל מקום שהלכתי נתקלתי בכמה כאלה. היא התחילה בהתנשאות ואני המשכתי.
"אני יכולה להקשיב לדברים שתגידי לי אבל אני לא בטוחה שאני יעשה את זה" החזרתי לה בחיוך ציני.
"את כולה ילדה חדשה פה מה קרה מאיפה כל הביטחון הזה , מה את תופסת תחת?! , ואת מה שאני רוצה להגיד אני יגיד פעם אחת ואני דיי בטוחה שגם תעשי את זה, תתרחקי מחבר שלי וזו פעם ראשונה ואחרונה שאני אומרת לך את זה" היא התחילה להתעצבן ואמרה את דבריה במהירות במבט של רוצחת.
"אם אני ירצה לתפוס תחת אני יתפוס כמה שבאלי זה קודם כל, ודבר שני אם יש לך בעיות עם חבר שלך לכי תפתרי את זה איתו לא איתי, ועוד משהו שאני חושבת שיעזור לך" אמרתי והוספתי בציניות "למטה? יש קיוסק , מוכרים שם שכל לכלבות"
הסתכלתי על הפרצוף ההמום שלה, וגם על הפרצופים ההמומים של שאר הילדים, היא לא ציפתה לזה והגיבה במהירות "תגידי לי למי את חושבת שאת מדברת אלי ככה חתיכת זונה?," היא באה להמשיך וקטעתי אותה מהר, העצבים שלי התחילו לעלות והחזרתי "בפעם האחרונה שבדקתי זה היה המקצוע שלך נשמה, עכשיו סעי מפה לפני שאני ישפר לך את הפנים מחדש ".
היא התקרבה אלי יותר ונתנה לי דחיפה בכתפיים ובאותו זמן אמרה "למה את מסוגלת חתיכת מטומטמת?!"
באותו הרגע שהיא דחפה אותי הנעתי את היד ונתתי לה סטירה וצעקתי בעצבנות "אני רואה שלא מגיע לך חמצן למוח בגלל הצבע אז אני יסביר לך את זה יותר טוב, שלא תעזי לגעת בי יותר בחיים שלך שרלילה קטנה שכמותך".
"יאאלה מור עזבי אותה לכי מפה, אל תנסי סתם למשוך צומי" ילדה שלא הכרתי התערבה לעזרתי לפני שמור הגיבה על הסטירה. הלחי שלה הייתה אדומה.
"מה את מתערבת ? ,דחפי את האף שלך למקומות אחרים" חברה של מור התחילה לדבר גם.
"אני לא יהיה אחראית למעשים שלי אם תישארי פה עוד דקה מובן?"
מור הייתה עדיין המומה וכועסת מהסטירה, הפנים שלה היו זועמות , "אל תדאגי זה עוד לא נגמר" היא אמרה, והיא וחברה שלה הסתובבו ופינו את דרכם בין ההמון.
המון התלחששויות היו ברקע וכמה ילדים שפנו אלי אבל הספקתי לחזור לחדר ולהכניס גם את הילדה הזאת. סגרתי את הדלת והיא התיישבה על מיטתי.
"תודה על הגיבוי" הודתי לה.
"זה בסדר, גם ככה חיכיתי לרגע הזה כדי להתנפל עליה, אני לא כל כך סובלת אותה" היא החזירה והמשיכה "לי קוראים ענבל"
"ליאן " אמרתי גם אני.
"אבל דבר אחד אני לא מבינה, איך היא הגיעה לזה שאני רוצה את אופק" שאלתי אותה .
"מספיק שהיא שומעת שיש מישהי שהוא מסתובב איתה לבד והיא מתפוצצת, היא קנאית" היא אמרה ומיד נשמעו דפיקות בדלת, פתחתי את הדלת. נעמה זוהר ומאיה היו בפתחה, הכנסתי אותם. ושמתי לב שבחוץ עדיין לא נרגעו הרוחות. סגרתי את הדלת.
"וואי תגידי מה קרה פה ליאן?"מאיה פתחה בדבריה.
הן שמו לב לענבל וכנראה שהם כבר הכירו אותה, אמרו לה שלום.
"מה קרה? סתם לא משנה" אמרתי מתעצלת לספר, זוהר ניגשה אלי עם הפלאפון שלה, היא הראתה לי סרטון של הריב שהיה.
"מה זה? מאיפה יש לך את זה ?!" שאלתי באי הבנה, "זה בכל הפלאפונים של הבית ספר!!, כל פעם שקורה משהו ילדה אחת שולחת את זה לכולם, אבל אף אחד לא יודע מי זאת ".
"פאק. רק שזה לא יגיע למורות" אמרתי ונעמה קטעה אותי "איזה סטירה נתת לה !! כולם מדברים על זה. סוף סוף מישהי שמה אותה במקום".
~
23:00 הראה השעון כשהסתכלתי עליו.
ידעתי שאסור לצאת בשעות כאלה, אבל אחרי עלילות היום הייתי פשוט חייבת סיגריה, ואדם (ילד אחד מהגינה וגם מהארוחת צהריים) אמר לי שיש מכונה ליד הגינה הכוסית.
שמתי כריות על המיטה ומעליה שמיכה כדי שאם יחפשו אותי אז יחשבו שזו אני.
בלי לחשוב פעמיים לקחתי כסף ויצאתי מהחדר, היא כל כך שקט לעומת כל היום הזה. הלכתי לכיוון המעלית ולחצתי על לחצן ה-0.
יצאתי מהמעלית וגם מבניין המגורים והלכתי לעבר הגינה, ואז מצאתי את המכונה, הכנסתי את הכסף ולחצתי על הלחצן.
הקופסא יצאה, לקחתי אותה והלכתי בכיוון אחר לעבר בניין המגורים, ואז ראיתי את הבריכה,החשק שלי גבר עלי והלכתי לכיוונה.
ישבתי על שפת הבריכה והכנסתי את הרגליים למים הקרים. הייתי לבד וככה גם הרגשתי מאז שהגעתי לפה, הרגשתי שאני בכלל לא קשורה לפנימייה הזו. התחלתי לחשוב על החדר שלי, המיטה , הטלוויזיה שעומדת לה ככה . ההורים והאחים שעכשיו בטח רואים סרט משפחתי בכייף. אחי הגדול שבטח עכשיו בביית עם חברה שלו בחדר.
החברים שלי, אנג'ל , מיטל, אושר .. , אבל ההרגשה שאני יראה מחר את יוני חבר שלי בחודשיים העלה בי חיוך.
כ"כ התגעגעתי, רגשות רבות עלו בי, שאולי אמא שלי עכשיו רגועה שאני לא שם וגם אבא, פתחתי את קופסאת הסיגריות ולקחתי אחת.
לקחתי את המצית והדלקתי, לקחתי שאיפה ארוכה והוצאתי את העשן. עוד שאיפה... ככה עישנתי איזה שני סיגריות .
הסתכלתי שוב על הבריכה, חשבתי לכמה רגעים, אם עד עכשיו לא חיפשו אותי אז הם חושבים שאני יושנת. ואין אף אחד בחוץ אז הורדתי את הגופייה, נשארתי עם חזייה ולמזלי הייתה לי גם גופית מעל.
קפצתי לבריכה, צללתי ואז עליתי בחזרה , הזזתי את השערות שנחו על הפרצוף שלי.
התחלתי לשחות, הייתי רעננה ושחיתי איזה 8 סיבובים מסביב לבריכה. יצאתי מהבריכה וקפצתי שוב לתוכה, צללתי כמה שניות ועליתי בחזרה, פתחתי את עייני בחיוך ואז ראיתי אותו עומד ליד הבריכה מסתכל עלי.
•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•
איך ?
רעיונות / הצעות למסן : - > [email protected] עונה תמיד.!
אוהבת 333 >
ב-5 לחודש בבוקר אני טסה, טיול לאיטליה ושוויץ.
10 ימים. אז מה שאומר שלא יהיו פרקים חדשים. אבל אני מקווה שיהיה לי זמן לכתוב עוד פרק עד יום שלישי ולעלות אותו.
ואם לא אני יפצה אותכם שאני יחזור ב-3 פרקים. בטיסות לאור השיעמום שיהיה אני יכתוב פרקים.
ואז אני יחזור ואני יעלה ישר למחשב . שבוע טוב שיהיה לכולם 3 >