אלוהים יקר, שמור עלי מצרות ותביא עוד אוכל לעולם.

לא יכולה להסתכל לך בעניים, ולומר שאני אוהבת אותך, לפתוח לך את ליבי ולהכניס אותך לשם.

לא יכולה עם החיבוקים שלך, מרגישה שהם כמו אבן גדולה, שמכניסה אותי תחתיה, ושוברת אותי- להרבה חתיכות.

לא יכולה להסתכל לך בעניים, ולומר "אהובי", פשוט לא יכולה.

אולי כי אתה לא בשבילי? כי לאהוב אותך כבר מזמן הפסקתי.

כניראה אנחנו לא מתאימים, או שאני רוצה קצת חופש.

ואולי, אולי אני לא מעריכה מספיק.

את אלה שלא שמים עלי, אני רוצה. ואותך? כבר לא .

רציתי להחזיק הרבה, אתה שומע? רציתי לאהוב אותך עד שליבי יתפוצץ מאהבה,

רציתי להיות שמה בשבילך, ולהיות איתך תמיד.

לפחות עד חצי שנה, רציתי את זה.

אני יכולה להישבע לך , שאם אשבור לך את ליבך, גם ליבי ישבר ואפילו יותר חזק.

אני יכולה להישבע לך, שאם אאבד אותך, אאבד גם את עצמי.

זה לא יגמר, אתה שומע?, אני רוצה להמשיך עם זה. אבל הלב, כבר ויתר מזמן.