לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אלוהים יקר, שמור עלי מצרות ותביא עוד אוכל לעולם.


אם הייתי צריכה לתאר את הבלוג ב255 מילים לא הייתי מצליחה, והנה כבר בלי לשים לב בזבזתי להנאתי 95 תווים P:

Avatarכינוי: 

מין: נקבה

ICQ: 440555293 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2008

הילד השמן בכיתה.


דמעות זולגות, עניים אדומות, הוא היה הילד השמן בכיתה

לעולם לא הייתה לו חברה וכבר לא התעניין בבנות, כי לא היה לו אף לא קמצוץ של אומץ לגשת למישהי.

חייו התעסקו בהיותו שמן, לבילויים הוא לא יצא וחברים לא היו לו, אפילו למכון הכושר לא הלך, הבושה גברה על הכל.

ימים חלפו והוא רק השמין, כל ארוחה התלוותה בכמות דיכאון , אך ללא הפסקה הכניס לפיו את כל ארבעת הטעמים.

הוריו המאמצים הכריחו אותו להפסיק לאכול ואף שכנעו אותו לעשות פעילות גופנית, היה זה כמו יסור בשבילו, לא רצה הוא לצאת מהבית אך בלי בררה הוא החל לקנות את האוכל לבדו בסופרמרקט.

הוא קנה מוצרים עשירי שמן, קלים להכנה ומהירים, הלך שלוש פעמים בשבוע לאכול במקדונלדס ותמיד הגדיל את הארוחה.

 

יום אחד הלך כהרגלו לסופרמרקט לקנות את הארוחה שלו לאותו השבוע, והבחין בנערה חיננית, יפיפה, ראשה מתנשא למעלה, תלתליה הצהובים מקפצים על כתפיה, נעלי עקב דקיקות לרגליה ולבוש מהודר כאילו הייתה היא אחת מאותן בנות אצולה, נסיכות.

הביט בה בעניים עצובות, כי לעולם לא תהיה שלו, הסתתר מאחורי קופסאות השימורים שהסתירו רק חצי מגופו השמן בתקווה שלא תתקל בו ותחשוב שהוא איננו אנושי- רק שומנים המסתירים נשמה.

 

הוא נכנס לדכאון עמוק, התחיל להקיא אחרי כל ארוחה, לא יצא מהבית שבועות ולא היה לו כמעט אוכל להכניס לפה.

כל היום הוא ישן וחלם עליה- על אותה הנערה שלעולם לא תהיה שלו, ורצה אותה, רצה כל כך.

לאחר כמה ימים של שהייה במיטה הוא קיבל קמצוץ אומץ, יצא מהמיטה והביט במראה.

הוא ראה אדם אחר, לא הבין מה קרה לו. שיערו ארך ושומניו נעלמו.

חשב שהגורל עשה צדק פתאום, ושם את נשמתו הדכאונית בגופו של אדם האוהב מסיבות ובילויים.

הלך לספר, טיפח עצמו וחזר לסופרמרקט- הפעם בתקווה שיתקל בנערת חלומותיו.

עברו חודשים והוא לא ראה אותה, הלך כל יום לסופרמרקט ורגליו נעשו שרירים,

עד שיום בהיר אחד, שהשמש סינוורה קלות, הבחין בה- שיערה התקצר, איפור מרוח על פניה, כאילו לא ישנה היא שבועות.

רץ אליה, ולא הסיט את מבטו ממנה, עדיין הייתה היא יפיפיה.

הביטה בו, הופתעה למראו היפה, קרצה לו.

מיד נגש לדבר איתה, "מה את עושה בסופר כל כך הרבה?" הוא שאל

שתקה היא לרגע ואמרה

"הורי אמרו לי שכל יום אתה נמצא פה, חיפשתי אותך יאיר"

"חיפשת אותי? למה?" הוא התמלא תדהמה.

היא חייכה, וענתה ללא היסוס "שכחת אותי? אני מורן, אחותך הביולוגית" .

 



אשמח לדעת את דעתכם על הסיפור.

 

הסיפור משתתף בתחרות "סיפורים עם סוף מפתיע"

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=603660&blogcode=10264285

נכתב על ידי , 22/12/2008 15:08  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של החתיכה החסרה. ב-1/1/2009 21:53



5,443

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmiss. food אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על miss. food ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)