there is so much going on in my life rigth now i dont even knoW where to start.
.well there is three main points that i cant deal with
לא ארבה במילים בנושא הראשון.כי תאכלס זמן כתיבה עלייך הוא מיותר.
לא נמאס לך לעוף עליי?
כאילו מה אנחנו ארבע השתיים קטנים ההוא גדול אז אני המטרה הכי קלה שלך?
אז פאקינ אין לי מה להגיד לך,תשלחי אותי רחוק מפה בכלל לא היית צריכה ללדת אותי,שמה גם דאגת להבהיר לי אתזה.
אל תדאגי,שנתיים. שנתיים ואת לא תראי אותי יותר.מבטיחה לך.אלך למקום הכי קרבי שיש.ולא אכפת לי מה יהיו התוצאות של זה.
בכל אופן אני אחת המתוסבכות כשזה מגיע לחיי אהבה.
לפני חודשים הכל התפקשש.חזרתי לשוק הפנויים פנוית לאחרי כמעט שנתיים.
בסדר,אז עדיין חשבתי עלייך ואני עדיין אוהבת אותך.איפהשהוא.
אבל די התקדמתי,אני גם חושבת שקצת התחלתי להתאהב.אבל ברור לי שאין לזה הרבה סיכוי.
ועכשו חזרנו,מה אני אמורה לעשות עם כל מה שעשיתי בחודשיים האלה?
כל מה שהרגשתי,חשבתי,איפה אני אמורה לשים אתזה?
בצד ולהתעלם?
באמת שאני לא יודעת כבר.
בסדר אז חזרנו לכמה זמן,ביינתים הולך,אבל כשאתה לא פה השני די ממלא אותי.
מצחיק אותי,עושה לי פרפרים בבטן.
אני לא יודעת אם איתך הכל אבוד או שאנחנו ביחד מהרגל.
ואתה,למה אתה נותן לי להתאהב בך כשיש לך חברה?
למה אתה בכלל זורם כשיש לך חברה?
למה כשאנחנו ביחד והיא מתקשרת אתה לא אומר לה שאתה איתי?
בסדר,שנינו יודעים שקורה משהו אבל לא נדבר עלזה.והנשיקה..בכלל.צחקנו על זה למרות שעמוק בתוכי קיוויתי שזה היה עם רגש.
באמת שאני לא ידועת איפה אני הולכת מכאן.
ה',פה אתה אמור להכנס.
מרוב הנושא הקודם כבר אין לי כ'כ מה להגיד כאן,כי בתכלס פרקתי רק חצי ממה שיהיה לי לאמר.
אז אדבר בקצרה,בבצפר ממש לא הולך לי,קשה לי,בגרויות ומתכונות באות אחת אחרי השניה בלי אפשרות לנשום.
אני יודעת שאכשל בהכל ואגמור כמוהו.הלך לצבא,בלי בגרות ולא יצא ממנו כלום,יש כאלה שיגידו שכן.
אבל בתור מבוגר בעניי,הוא כלום.
זה לא פסימיות או משהו,אני האדם הכי אופטימי עלי האדמות.
כנראה יאוש או תסכול,באמת שאני כבר לא יודעת.
עד הפעם הבאה.להית'.