עד שיש לי זמן לישון
הראש פשוט לא מצליח להשאר ריק ליותר מדי שעות
והרבה לפני שאני צריך לקום אני פשוט פוקח עיניים מתוך איזה סיוט ממושך
שנמשך אולי 7 דקות אם מדברים הגיונית ומדעית, כשלי זה מרגיש שהוא נמשך כל הלילה.
הגב שלי כואב
וקמתי עם מעין תחושה לא נעימה בבטן
אבל היא פה שוכבת במיטה
אתמול זה הרגיש כאילו...
כאילו אולי היא לא תעזוב
ואז הלילה מביא איתו הרבה נחשים
וצרצרים וינשופים
וקולות שאומרים שהיא הולכת ומתרחקת
ונעלמת ושוכחת
ומתגברת ומתחזקת
מאחורי הגב שלי.
אני רוצה שתתחזק
אני רוצה שהיא תתעצם ותבין כמה טובה היא
אבל שתשאר איתי
ותדע שאני חזק גם כן כדי לעמוד מולה
ששנינו יכולים להיות יחד חזקים
ושלא צריך חזק וחלש בשביל ליצור משוואה בנינו...
אני רוצה שהיא תשאר שלי
ושלא תלך לאף אחד אחר
היא שלי
היא חייבת להיות
כי היא הדבר היחיד שמחזיק אותי פה
וכשאני חושב שאולי היא תעלם אני פשוט רואה הבזקים מהעבר מרצדים לי מול האישונים של העין על מסך לבן
שבו אני פשוט רוצה להעלם מהעולם הקיים הזה
לברוח למציאות אחרת שאולי בה היא עדיין איתי ושלי
אז אל תעלמי לי טוב?
את בכל נשימה שאני נושם
ואת היחידה שכיף לי להכניס לריאות
כינוי:
רודף אחרי עשי-לילה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
