אני לא מאמינה שכבר כל כך מהר הגיע גם הזמן שלי להתגייס,
והנה היום הגיע היום הזה שסיימתי את הטירונות D:
את הטירונות שלי עשיתי בבסיס הכי דרומי שיש- בסיס עובדה .
כן אני מודעת לכך שזה מלא זמן נסיעה וזה רחוק מהבית אבל אין מה לעשות כנראה שזה מה שנפל בגורלי.
אחר כך במהלך הטירונות גם הסתבר שאנחנו סוגרים 21 ימים בבסיס כי אין תקציב לצה"ל להוציא לנו אוטובוסים לבאר שבע.
(קצת חוסר אחריות ולא פיייר מצד הצבא אבל אין מה לעשות).
אז אחרי שצחקנו, נהנינו, בכינו, התלוננו, היה לנו קשה, קיבלנו מכות מהנשק, רבנו, השלמנו, כאבנו ... אני מוכרחה להגיד שבסך הכל באופן כללי הייתה אחלה של טירונות ואני מודה על כל רגע ורגע שהיה לי להיות במקום הזה עם הבנות (:
באמת שאני אתגעגע לכולן!
אבל אין מה לעשות לכל דבר יש גם סוף, וכנראה שגם לטירונות.
הבנות האחרות מתחילות עכשיו קורסים בטכני ואני הולכת לי להתחיל את השירות הסדיר שלי במצפה רמון כנף 25 D:
אני מקווה שזה אחלה של בסיס ושיהיה לי כיף שם :)
__________________________________________________________________________________
ועכשיו?
לנושא השני שלי (:
עברו כבר 5 שנים שיש לי את הבלוג הזה,
ואני חושבת שכדאי מאד לציין זאת.
בלוג יקר שלי כן אני קצת מרחמת עליך שאתה סובל אותי בשנים שהם הכי קשות יחד עם כל החפירות השגעונות הדכאונות וסתם שמשעמם הכל רשום ומתועד כאן.
בכל מקרה אני מקווה להגיע לעוד הרבה שנים של כתיבה בבלוג הזה כי באמת כל הנושא הזה של לפרוק את כל מה שיושב לך על הלב ולא משנה אם אנשים באמת קוראים ומגיבים למה שאני מפרסמת, זה משהו שהוא מאד משחרר ועוזר כן להתמודד ולהתגבר על התקופות הכי קשות .
וגם אני חושבת שכן זה מאד נחמד לשתף ואחר כך פשוט לקרוא בעוד כמה שנים את כל הפוסטים מההתחלה לסוף זה יכול להיות דבר מאד משעשע ואולי אפילו להעלות איזה חיוך או שניים כשנצטרך.
בכל מקרה שיהיה לילה טוב ולי בהצלחה בתחילת השירות הסדיר שלי במצפה רמון