הבלוג של לובה
הבלוג שלי,היומן שלי,החוויות שלי,האכזבות שלי |
| 12/2008
שיחה אצל המנהלת,החיים בלעדיו
מה שהיה
תפסו אותי מעשנת,הייתי צריכה לספר לאבא
6:05 אבא בא..
סיפרתי לו,הוא כל כך התעצבן
הוא לא האמין שהבת שלו,הנסיכה הקטנה שלו עישנה
למחורת באנו לשיחה אצל המנהלת,היא לא סיפרה משו שלא ידעתי שתספר
אחרי זה היתיישבתי עם אבא במכונית
התחלנו לדבר ושוב הוא הגיע למסקנה ששוב אני חוזרת לנושא של סבא
הוא הציע ללכת אליו לבית קברות
נסענו כשהיינו מול הקבר שלו שאלתי אותו שוב
במצב כזה איך אתה יכול להאמין באלוהים??איך??
הוא אמר שנדבר אחר כך
אולי לא רצה לדבר ליד סבא,אבל זה לא משנה איפה הוא מדבר
סבא תמיד שומע,אני מקווה
הבטחתי על הקבר של סבא,הבטחתי לסבא לא לעשות שטויות
את ההבטחה הזאת אני מקווה לא להפר
סבא היה אחד מהאנשים הכי קרובים אליי הוא היה כמו אבא שני בשבילי
בחיים לא יימאס לי לדבר על סבא
ואני יודעת שאני אמורה להתגבר על זה ולעבור הלאה
אבל זה כל כך קשה...עד שלא מאבדים בן אדם חשוב לא מבינים את זה
הדבר היחידי שכרגע אני חושבת עליו זה לספור את השנים עד שאני אמות
אין לי כח לחיים האלה
אסור לעשות כלום,אסור ליחיות
אז מה זה שווה?
אני לא מבינה למה אנשים צריכים למות,למה אנחנו חיים בכלל
זה כל היום מסתובב לי בראש
בשביל מה חיים אם מאבדים את האנשים שאוהבים,לא רוצה שוב לאבד משו
לא רוצה ליחיות בילעדיך סבא
אני מדברת עכשיו כמו ילדה מפונקת
אבל אי אפשר להבין אפילו כמה זה כואב..
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
