אוטופיה

יש ריח של שרפה באוויר,

האף מגרד והעיניים מאדימות.

התחושה הכללית לא מצויינת,

נשקפת סכנה לבחילות בעקבות הנסיעה הארוכה.

ברקע השדרן מדבר על ילדה קטנה שנרצחה על ידי הסבא שלה,

ואחר כך על אמא שהטביעה למוות את בנה.

הוא אומר שזה מזעזע,

אני מסכימה.

הוא אומר שחבל. שאנשים מאבדים את העשתונות.

הוא אומר שאולי זה עדיף. בכל זאת, הילדה הזאת סבלה בבית,

השכנים ידעו ושמעו, היא לא הלכה לגן וזה דיי ברור שהיא לא הייתה חלק מהמשפחה שלה.

אני לא מסכימה.

לא מגיע לה למות.

הוא מסכים ואומר שלא הבנתי אותו נכון.

שיר ישן מתנגן ברקע.

הוא מחזיק לי את היד.

אני לא מתנגדת,

התחושה הכללית משתפרת.

הוא אומר שאני כמו יין,

משתפרת עם השנים,

ואני יוצאת מהמכונית.

מאיפה זה בא לי לעזאזל?

אנשים עוד יחשבו שאני בת מאתיים. מצד שני, לא  כל כך אכפת לי מה אנשים חושבים.

vom

(תוהה אם כדי לפרסם את זהותי, או גילי, או משהו בכלל..)