Normal
0
MicrosoftInternetExplorer4
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";}
"כן, אבל אחרי שסיפרתי
לחברות שלי שאני בהריון הם התרחקו ממני והפיצו את זה בכל בית ספר ומאז לא הפסיקו
לרדת עלי" אמרתי לו.
"את צוחקת עלי" אמר בהלם "ממש לא, בתקופה הזאת מאוד סבלתי
ג'ק היה תמיד צועק על כל מי שירד עלי אבל הוא לא היה נמצא לידי 24 שעות"
אמרתי.
"לאמא שלי אני יכול לספר ?" שאל בשקט "כן ברור" אמרתי
"תגיד לה גם שתבוא לראות אותו" המשכתי "אני אגיד אבל אני חייב ללכת
יש לנו חזרה" אמר "תהנו" אמרתי לו וחיבקתי אותו.
הוא ירד למטה ויצאה מהדלת.
סאלי באה אלי לקראת ערב "אני כל כך מצטערת שלא הייתי איתך היום"
אמרתי לה "זה בסדר, אני רגילה" אמרה "לא זה לא בסדר ואגב גם אני
רגילה לזה מהבית ספר בקליפורניה ואני יודעת שבאיזשהו שלב כבר ממש רוצים חברה"
אמרתי.
"נכון ביל הוא האבא ?" שאלה בשקט "איך ידעת ?" שאלתי
בהלם "ביל ? ידעתי מהתחלה אבל זה לא נראה אז הגיוני והיום שרצת וחיבקת את טום
אז הבנתי שיש מצב וזה כן נכון" אמרה היא בחיוך.
"זה עד כדי כך בולט שהוא הבן של ביל קאוליץ ?" שאלתי אותה
"כן, אבל לא בטוח שהרבה ישימו לב בלי שיגידו להם" אמרה לי.
"אין לך חבר ?" שאלתי "נראה לך ? אף אחד לא מתקרב אלי בגלל
שכולם חושבים שאני חנונית" אמרה בעצב "את ממש יפה, את פשוט צריכה להראות
את עצמך" אמרתי לה.
"אני לא טובה בזה ואני בכלל לא יפה" אמרה "את תהיה, מחר
אנחנו הולכת לקנות לך מלא דברים" אמרתי בחיוך.
"אני זוכרת את אמא שלי אחרי לידות והיא אף פעם לא חוזרת למה שהייתה
ואם כן אז אחרי שנה וחצי ולך לא רואים כלום" אמרה.
"בטח שרואים" אמרתי והרמתי את החולצה בטן שלי הייתה רגילה למדי.
"כן, כן כל מה שתגידי" אמרה בחיוך והרימה את וויל "הוא כל
כך יפה, אני יכולה לצלם אותו ?" שאלה "כל עוד לא תגלי כלום אז
ברור" אמרתי.
היא הוציאה את הפלאפון שלה וצילמה אותן כמה פעמים עד שהחל לבכות "הוא
רעב, שכחתי לתת לו אוכל" אמרתי.
"אוי מסכן, טוב אני הולכת, אגב יש מחרתיים מבחן ענק במתמטיקה אני
חושבת שיוותרו לך" אמרה "אני לא צריכה, מתמטיקה זה השיעור אני הכי
אוהבת" אמרתי.
"איכס אני שונאת מתמטיקה ועכשיו באמת אני חייבת ללכת" אמרה ויצאה
מביתי.
הלכתי למקלחת בחדרי והפשטתי את וויל, קילחתי אותו באמבטיה הוא אהב להתקלח
ועד עכשיו הוא לא בכה לי.
הוצאתי אותו והלבשתי אותו בבגדים חמים, שמתי אותו בעריסה והלכתי להתקלח,
לאחר שסיימתי הרמתי את וויל מהעריסה והצמדתי אותו אלי.
"הכל יסתדר, אתה תראה" אמרתי לו והוא עצם את עיניו ושקע בשינה
עמוקה.
הבוקר הגיע התכוננתי לבית הספר הפעם לבשתי מכנס פוטר של ג'ק וחולצה ארוכה
וסוודר עבה, הנקתי את וויל, נפרדתי מאמי ויצאתי לתחנה סאלי כבר הייתה שם.
דקה לאחר שהגעתי ראיתי את המכונית של טום עוצרת מולנו "ג'יני
תעלי" אמר "יש מקום לסאלי ?" שאלתי "כן בטח, תיכנסו" אמר
בחיוך.
נכנסנו למכונית והתיישבנו מאחורה "ג'יני אני יכול לדבר איתך בהפסקה
?" שאל ביל בשקט "כן" אמרתי לו סאלי חייכה אלי.
הגענו לבית ספר "ביל אפשר לדבר עכשיו יש עוד זמן עד לשיעור"
אמרתי לו "בואי נלך למחששות" אמר "לא, אין מצב, יש ספסל מרוחק שאני
וטום ישבנו שם אתמול, בוא נלך אליו" אמרתי "אוקי" אמר בשקט.
הלכנו לספסל והתיישבנו עליו "מה קורה ?" שאל "כמעט
מצוין" השבתי "למה כמעט ?" שאל בחשש "אתה חסר לי" השבתי
בכנות הוא לא עונה.
"המשכת לצייר ?" שאל "כן, למה ?" שאלתי "אני לא
הספקתי לראות את התוצאה הגמורה של הציור שציירת אותי" אמר וליטף את ידי
בעדינות "אתה עזבת" אמרתי לו.
"היית עם מישהו מאז שעזבתי ?" שאל הנהנתי לשלילה "למה
?" שאל "אתה תגלה בקרוב" אמרתי שחיוך קטן עלה על שפתי.
הצלצול נשמע ואני הלכתי במהירות לכיתתי.
התיישבתי ליד סאלי "מה הוא אמר ?" שאלה היא "לא הרבה, הוא
רק שאל אותי מה קורה ואם הייתי עם מישהו מעז שעזב" אמרתי והוצאתי את הציוד
לשיעור.
"ומה ענית לו ?" המשיכה לשאול "שהכל כמעט מצוין ושלא הייתי
עם אף אחד" אמרתי לה "אוקי" אמרה, המורה נכנסה והתחיל השיעור.
השיעור היה היסטוריה לא הבנתי כלום, הרי זאת הייתה ההיסטוריה של גרמניה
ואני למדתי את ההיסטוריה של ארה"ב.
"ג'יני את מבינה משהו ?" שאלה המורה "לא ממש" עניתי לה
"טוב אז קאוליץ תקבע יום עם ג'יני שתעזור לה עם החומר, אתה טוב בזה"
אמרה והמשיכה בשיעור כרגיל.
השיעור עבר וגם השיעור השני אני וסאלי ישבנו על הדשא במקום מרוחק.
"היום אנחנו הולכות לשופינג" אמרתי לה בחיוך "אני צריכה
להתכונן למבחן" אמרה "עוד לא התכוננת ?" שאלתי "התחלתי אבל
חסר לי כמה דברים" אמרה.
"אז בואי נעשה שופינג קצר במילא קשה לי להיות הרבה זמן בלי וויל"
אמרתי בשקט "אוקי אז נחזור מהבית ספר הביתה ואחרי חצי שעה נלך לקניון ונהיה
שם גג שעה וחצי" אמרה לי.
"אין בעיה" אמרתי לה.
היום עבר מהר משום מה, סאלי ואני נפרדנו בכניסה לביתי.
נכנסתי הביתה, אמי ישבה בסלון כשוויל שוכב על השטיח המרובע והמלא ציורים
שלו ומשחק בצעצוע מרעיש.
"איך היה לך היום ?" שאלה "בסדר" אמרתי והמשכתי
"ביל איתי בבית ספר" לחשתי לה והתיישבתי לידה והרכנתי את ראשי מטה היא
ליטפה את שערי ברכות "את תצטרכי לספר לו, לא תוכלי להסתיר את וויל עוד הרבה
זמן" אמרה לי הרמתי את ראשי והבטתי בה.
"טום יודע, הוא אמר שאם תוך שבועיים אני לא אומרת לביל הוא אומר
לו" אמרתי "הוא צודק" אמרה "אני יודעת, אוף אמא אני לא
יכולה" אמרתי לה בכנות.
"את כן יכולה ועכשיו תלכי לשטוף פנים ותאכלי ארוחת צהריים כמו
שצריך" אמרה "אני הבטחתי לסאלי שאני אלך איתה לשופינג קצר עוד חצי שעה"
אמרתי לאמי.
"עוד יותר טוב, לכי תלבשי משהו יפה, תשקיעי בעצמך קצת" אמרה
וחיבקה אותי "אני צריכה להאכיל את וויל" מלמלתי "אז תאכלי את וויל
ואחר כך תלכי להתלבש יפה" אמרה והביאה לי את וויל והלכה למטבח.
וויל הסתכל עלי וחייך נתתי לו לינוק ממני הוא שמח "ג'יני הכנתי פשטידה
חדשה את חייבת לטעום" אמרה לי מהמטבח.
"אני לא רעבה" אמרתי לה "טוב אז אני אשמור לך לערב ותחממי
לעצמך" אמרה "בסדר" אמרתי וויל סיים לאכול.
הרמתי אותו והצמדתי אותו אלי "אני עולה למעלה עם וויל" אמרתי
לאמי "טוב וויל-וויל אנחנו הולכים לבחור בגדים, אתה בא איתי" אמרתי
והשכבתי אותו על מיטתי.
התלבשתי, שמעתי על וויל סווצ'ר עבה ביותר וכובע צמר שגם מכסה את האוזניים
הקטנות שלו.
וירדתי למטה "אמא את יכולה להביא לי כסף ?" שאלתי "כן
בוודאי, תיקחי את הכרטיס אשראי שלי אין לי מזומן" אמרה והביאה לי את הכרטיס.
שמתי אותו בכיס של המכנס ויצאתי מהבית.
דפקתי בדלת הבית של סאלי אמא שלה פתחה לי "שלום חמודה סאלי כבר
מוכנה" אמרה לי וליטפה את וויל.
"היי ג'יני" אמרה סאלי וחיבקה אותי "טוב אנחנו הולכות"
אמרה סאלי לאימה ויצאנו מהבית "זה בסדר שהבאתי את וויל ?" שאלתי
"כן ברור" אמרה בחיוך.
"בואי נלך אין לי הרבה זמן" אמרה לי והתחלנו ללכת לכיוון הקניון
שהיה במרחק שתי רחובות מאיתנו.
היינו בקניון שעתיים שלמות וסאלי קנתה הרבה בגדים ואקססוריז אני קניתי כמה
בגדים לי וכמה בגדים מאוד חמודים לוויל.
חזרנו הביתה עליתי לחדרי ונשכבתי על המיטה שמולי הטלוויזיה פתוחה ללא קול
על MTV וחשבתי על ביל, לפתע צלצל לי הפלאפון "הלו ?" עניתי
"ג'יני מה קורה ?" שמעתי מהצד השני.
"ג'ונתן ?!" שאלתי בהלם "כן" אמר "אני לא מאמינה,
אני כל כך מתגעגעת אליך" אמרתי לו "בואי נעביר את השיחה למחשב, ואז נוכל
לראות אחד את השני" אמר "אוקי" אמרתי וניתקתי.
נכנסתי למסנג'ר והפעלתי את המצלמה ואת המיקרופון "ג'יני כולם
כאן" אמר בחיוך "איזה יופי, חכו דקה אני אקרא לאמא ואביא את וויל" אמרתי
להם.
הרמתי את וויל ובדיוק אמי נכנסה לחדרי "אמא בואי כולם שם" אמרתי
ומשכתי אותו אל המחשב "שלום ג'ואנה" אמרו כולם.
"שלום חמודים, מה קורה שם ?" שאלה בחיוך "הכל טוב, איתכם
?" שאלה ג'ולייט "מצוין" ענתה אמי "אני כל כך מתגעגעת
אליכם" אמרתי "גם אנחנו" אמר ג'ונתן.
"אני החלטתי להגיד לכם מי האבא של וויל" אמרתי "אבל אמרת
שתגידי לי רק בסוף השנה" אמר ג'ונתן בחיוך "נכון, אבל הוא איתי בבית ספר
ולא יכולתי לשמור את זה יותר, אפילו אמרתי לאח התאום שלו והבטחתי לו שאגיד לאבא של
וויל עוד שבועיים" אמרתי
"נוו מי זה ?" שאלה ג'ולייט "ביל, ביל קאוליץ" אמרתי.
מקווה שנהנתם D:
יובלי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
