Normal
0
MicrosoftInternetExplorer4
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";}
עלינו לחדרי ונכנסנו אליו "אני מתה לישון" אמרתי "כן, גם
אני" אמר ביל "בוא נלך לישון" אמרתי בחיוך "אפשר שוויל ישן
איתנו ?" שאלתי "כן, למה לא ?" אמר.
הורדתי את בגדי ונשארתי עם חזיה ותחתונים "ג'ן-ג'ן את יודעת שהגוף שלך
לא השתנה בכלל ?" שאל "בטח" גיחכתי.
הלכתי לארון ופתחתי אותו, הורדתי את החזייה ושמתי חולצה גדולה עלי, נכנסתי
אל המיטה ביל כבר היה בפנים.
נצמדתי לביל וקירבתי אלי את וויל "אני אוהב
אותך" שמעתי את קולו של ביל "גם אני אותך" אמרתי, עצמתי את עיניי
ונרדמתי לשינה ארוכה ונעימה.
התעוררתי למשמע קולה של סבתי קורא לנו לארוחת הבוקר,
"ביל תקום" אמרתי והזזתי אותו מצד אל צד "אני מרגיש ברכבת
הרים" מלמל "נוו באמת ביל, קום כבר, אפילו וויל התעורר" אמרתי לו.
"בסדר אני קם" אמר בשקט וקם מתנוחת השכיבה אל תנוחת הישיבה.
כך פחות או יותר היה השבוע שבו סבתי, ג'ק, ג'ולייט וג'יזל התגוררו אצלנו.
יום הטיסה הגיע, אני ליוויתי אותם לשדה התעופה. "אני אתגעגע
אליך" אמר ג'ק וחיבק אותי "גם אני אליך" אמרתי לו, דמעות החלו לרדת
מעיניי.
"ג'ן הכל יהיה בסדר, יש לך את ביל עכשיו הוא יעזור לך יותר ממני"
אמר בחיוך עצוב.
"כל נוסעי טיסה 278546 לקליפורניה מתבקשים להגיע לאזור D"
נשמע קול ממערכת הכריזה של השדה תעופה.
סבתי שהחזיקה את וויל התקרבה אלי "תשמרי עליו" אמרה לי והביאה לי
אותו "להתראות ג'יני" אמרו ג'יזל וג'ולייט "ביי" אמרתי.
חיבקתי את כולם שוב והלכתי אל עבר המכונית שלי, חגרתי את וויל והתיישבתי
מול ההגה.
כעבור כמה זמן הגעתי לביתי, באותה השנייה שפתחתי את הדלת נשמתי נעתקה.
אבי, הוא ולא אחר מתנשק בפראות עם אישה שנראית בת שלושים לכל היותר
"אני מפריעה לכם ?" שאלתי בקול גבוה.
אבי לא אמר מילה "אני לא מאמינה למה שאני רואה עכשיו, אמא נפתרה רק
לפני שבוע וחצי" צעקתי, לא האמתי עד כמה בן אדם יכול להיות אגואיסט.
"חמודה אני מציעה לך להרגיע, אני החברה של אבא שלך וכדי שתפנימי את
זה" אמרה לי "כמה זמן אתם ביחד הא?" שאלתי.
"אני חושבת שחצי שנה בערך" אמרה חברתו של אבי "עכשיו אני
מבינה למה רצית שנעבור לכאן, הרי אתה תעשה הכל בשביל לראות את הזונה שלך"
צרחתי וויל החל לבכות.
"תסתמי את הפה שלך" צעקה עלי "ג'יני אני התכוונתי לספר לאמא
שלך אבל לא יצא" אמר אבי "אתה חרא של בן אדם הלוואי אתה היית מת ולא אמא"
צרחתי ועליתי במהירות למעלה לחדרי.
וויל עדין לא הפסיק לבכות, הנקתי אותו הוא נרגע פחות או יותר.
החלטתי שאני חייבת להתקשר לביל "ג'ן-ג'ן מה קורה ?" שאל ביל
"ביל אני צריכה אותך" אמרתי חנוקה כבר מהדמעות.
"מה קרה ?" שאל בלחץ "פשוט תבוא" השבתי בבכי "אל
תעשי שטויות אני עוד חמש דקות אצלך" אמר במהירות "תודה" אמרתי
וניתקתי את השיחה.
נשכבתי על המיטה ובכיתי, וויל התגלגל מצד אל צד כנראה מעסיק את עצמו, לא
ידעתי מה לעשות, מה לחשוב.
"ביל אתה מוכן ?" שאל טום "לא, אני לא הולך" צעק לו
והוריד במהירות את כל האיפור ששם עליו דקות ספורות לפני.
"דיויד ירצח אותך" הוא שמע את קולו של טום "שירצח אני חייב
ללכת לג'יני" אמר בזמן שירד במדרגות.
"למה מה קרה ?" שאל טום כאשר ביל שם עליו סווצ'ר "אני לא
יודע אבל היא הייתה היסטרית" אמר ביל "טוב אני הלכתי" אמר ביל ויצא
מהבית.
הוא נכנס למכוניתו ונסע במהירות לביתה של ג'יני, כעבור כמה דקות הוא כבר
החנה את מכוניתו ויצא ממנה.
ביל דפק על הדלת "מי זה ?" הוא שמע קול של אישה צעירה יחסית
"ביל" ענה, האישה פתחה את הדלת "מה אתה רוצה ?" שאלה בארסיות
"אני באתי לג'יני" השיב "היא לא יכולה לקבל אורחים" אמרה
"טוב מה שתגידי" אמר.
הוא דחף אותה קצת הצידה ונכנס במהירות פנימה כאשר אותה האישה צורחת עליו
שיצא.
שמעתי צרחות, לפתע נפתחה הדלת "מי זאת המשוגעת הזאת ?" שאל ביל
ונעל את הדלת במהירות, קמתי אליו וחיבקתי אותו.
הוא הוביל אותי אל המיטה "מה קרה ג'ן-ג'ן ?" שאל וליטף את פני
"אני יכולה לעבור לגור אצלך ?" שאלתי אותו "למה ?" שאל
"אני לא רוצה לגור עם זונה" השבתי.
"מה היא עשתה לך ?" שאל "היא חברה של אבא שלי כבר חצי
שנה" אמרתי והרמתי את וויל "הוא כזה חרא של בן אדם" מלמלתי והדמעות
החלו לרדת שוב.
"ג'ן תירגעי, אנחנו עכשיו נארוז את כל מה שאת רוצה וניסע לבית
שלי" אמר וחיבק אותי שוב.
ארזנו במהירות את הבגדים של וויל ושלי "קריר בחוץ, שמת סווצ'ר לוויל
?" שאל "אוי שחכתי אתה יכול להוציא אחד מהמזוודה ?" שאלתי "כן
בטח" חייך.
יצאנו החזקתי את וויל על ידי וביל הוריד את שתי המזוודות "לאן את
הולכת ?" שאלה האישה שאפילו את שמה לא ידעתי.
"כמה שיותר רחוק ממך" השבתי "שלא מצוין ככה יהיה לנו שקט
בבית" חייכה "זונה" אמרתי לה ויצאנו במהירות מהבית.
הוצאתי מהמכונית שלי את הסל קל של וויל ונכנסתי למכוניתו של ביל, הוא חגר
את וויל והתחלנו לנסוע לביתו.
אתה חושב שלטום תהיה בעיה שאני ו-וויל נגור איתכם ?" שאלתי "ברור
שלא" חייך.
"אגב יש לנו מזל, אמא שלי עכשיו בבית, אז יש אוכל" אמר בחיוך
"אתה תמיד הייתה שמן" אמרתי לו בחיוך.
הגענו לביתו, הוא הוריד את המזוודות ואני את וויל, נכנסנו לביתו סימון
הייתה במטבח "ביל מה זה כל המזוודות האלו ?" שאלה "ג'יני ו-וויל
עוברים לגור כאן" הודיע.
סימון יצאה מהמטבח לכיוונינו "מה קרה ?" שאלה, ביל סיפר לה בקצרה
את מה שקרה "אוי חמודה שלי, את רוצה לאכול משהו ?" שאלה "לא זה
בסדר" אמרתי "אני רוצה לאכול משהו" אמר ביל "אני עוד מעט יחמם
לך" אמרה.
"מה תעשי עם וויל עכשיו ? כלומר מי ישמור עליו ? אתם בבית ספר"
אמרה "לא חשבנו על זה" אמרתי "נראה לי שנחפש איזה פעוטון או מטפלת
שתהיה איתו" אמר ביל.
"לחברה שלי יש פעוטון מצוין, אני אדבר איתה" אמרה סימון בחיוך
"תודה רבה" חייכתי "עכשיו תעלו למעלה לסדר את כל הדברים של ג'יני"
אמרה.
עלינו לחדרו של ביל עם המזוודות, שמתי את וויל על המיטה. ביל ואני התחלנו
להעביר את כל בגדי ובגדיו של וויל לארון.
"זה היה מהיר" חייך ביל "נכון" אמרתי "את באה
למטה ? אני מת מרעב" אמר "כן" אמרתי הרמתי את וויל על ידי וירדנו
למטה.
שמתי אל וויל על השטיח בסלון והתיישבתי על הכיסא בשולחן האוכל "דיויד
יודע על וויל ?" שאלה סימון "אני חושב שדי שכחתי להגיד לו" אמר
ביל.
"אני לא רוצה להיות במקום
שתגיד לו את זה" אמרה סימון בחיוך וצחקקה לעצמה "מאוד בוגר אמא"
אמר ביל והוציא לה לשון "מאוד בוגר ביל" אמרתי.
"הייתי חייב" חייך, הדלת נפתחה בסערה "שלום לכולם" אמר
טום ונכנס אל תוך הבית שאחריו גוסטב גיאורג ודיויד.
"והינה הרגע הגיע" אמרה סימון בשקט צחקתי וסימון איתי, "היי
ביל זאת לא החברה שלך מקליפורניה שבכית לי שאתה לא עוזב לפני שאתה רואה אותה ?" שאל דיויד "כן"
אמר ביל בינתיים כל הבנים ישבנו מסביב לשלוחן וסימון הלכה להביא עוד אוכל.
"בכית בגללי" צחקקתי "ג'יני אני לא אוהב שאת צוחקת
עלי" אמר ביל ועשה את עצמו נעלב "ג'יני מה קורה ? ג'ק גם כאן ?"
שאל גיאורג "לא הוא נשאר בקליפורניה" השבתי.
"למה עברת לכאן ?" שאל גוסטב "אבא שלי קיבל קידום בעבודה
נראה לי" אמרתי "האוכל מוכן" אמרה סימון והגישה לכולם.
"למה יש משהו בסלון שמתגלגל מצד לצד ?" שאל גיאורג, ביל כמעט
נחנק "זה הולך להיות טוב" אמר טום לעצמו וחייך, ביל קם מהכיסא והלך
לסלון, הוא הרים את וויל וחזר לשולחן.
"אוקי מה זה ?" שאל דיויד "זה וויל והוא הילד שלי ושל
ג'יני" חייך "נחמד" אמר דיויד בחיוך "רגע תחזור שוב" אמר
בלחץ.
"זה וויל הילד שלי ושל ג'יני" אמר ביל באיטיות "שאני אבין,
זה הילד שלך ?" וידה דיויד "כן" אמר ביל "מתי חשבת לעדכן אותי
בזה ?" שאל בכעס "מתי שיצא ?" שאל ביל.
"אתה יודע מה זה הולך לעשות בתקשורת ?" שאל דיויד שכבר היה אדום
כולו כאשר טום, גיאורג וגוסטב מתאפקים לא להתפקע מצחוק.
"סקנדל ?" שאל ביל בחשש "יותר גרוע" צעק "כמו מה
?" שאל ביל "אין לי מושג אבל זה לא יהיה טוב" אמר דיויד בבלבול.
טום, גיאורג וגוסטב לא התאפקו והחלו לצחוק "מה כל כך מצחיק ?"
שאלתי ולקחתי את וויל מידיו של ביל "הפנים של דיויד" אמר טום "תהיו
לי בריאים" אמר דיויד והמשיך לאכול.
"דיויד איך הם יצאו עם זה לתקשורת ? זה לא פשוט להגיד פתאום שיש להם
ילד" אמרה סימון ברצינות "אני חושב שבראיון הקרוב ביל אומר שיש לו חברה
כר הרבה זמן ואחר כך רק שהפפראצי יתפוס תמונה שלהם עם וויל" אמר הוא.
"ולא התנפלו עליהם אתה חושב ?" שאלה "בשבוע הראשון כן ואני
בטוח שגם בכל מקום ינסו למצוא עוד תמונה שלכם עם וויל" אמר.
"בקיצור זה לא הולך להיות פשוט" סיכם ביל, "אל תחשבו על זה
עכשיו, אני בטוחה שעד הראיון הקרוב ביותר יש עוד זמן" אמרה סימון "אז
זהו שבגלל זה קראתי לבנים היום, יש מחר ראיון לTRL"
חייך דיויד.
"אוי ויזמיר" אמרה סימון "כמעט שחכתי, ממתי שתצא התמונה
הראשונה שלכם ביחד אני מצמיד לכם שני שומרי ראש" אמר.
"למה אני צריכה שיעמוד מאחורי בן אדם מגודל עם משקפי שמש ?"
שאלתי "את לא מבינה כמה את צריכה" חייך טום.
לאחר הרבה דיבורים דיויד קם "אני חייב ללכת יש לי כמה סידורים לגבי
מחר" אמר ויצא מן הבית.
"אתם מוכנים להסביר לי איך יש לכם ילד בן שלושה חודשים ?" שאל
גיאורג "וחצי" אמר ביל "מה וחצי ?" שאל גיאורג "הוא בן
שלושה חודשים וחצי" חייך ביל "אתה דפוק" אמר טום "טום מה זה ?
ככה אתה מקלל את אחיך ?" שאלה סימון מהמטבח בזמן שניקתה את הכלים.
"אמא את יודעת שבכל מאהבה" חייך טום "כן בטח" אמר ביל
"אתם מוכנים לענות לי ?" שאל גיאורג "כן, שהייתם בקליפורניה הכרתי
אתכם בים, בקיצר כמו שאתם יודעים המשכנו להיפגש ובנוסף אני וביל נפגשנו המון"
אמרתי.
"את יכולה להגיע לחלק העיקרי ?" שאל גוסטב "טוב, אז שכבנו
יומיים לפני שעזבתם" אמרתי בקצרה "סיפור מרגש" אמר גיאורג בחיוך
ציני.
"טוב חמודים אני הולכת, ג'יני אני אדבר איתך יותר מאוחר לגבי הפעוטון"
אמר סימון "תודה" אמרתי והיא יצאה מהבית.
"הוא כל כך שמן" אמר טום כאשר הרים אותו "לא הוא לא"
אמרתי, טום הרים אותו על יד אחת הוא חייך, הוא היה כל כך מתוק.
השעה עשר הגיע, סימון עדכנה אותנו שאנחנו נוכל להביא את וויל לפעוטון של
חברה שלה וגם היא אמרה את הכתובת, וויל כבר נרדם וגוסטב וגיאורג כבר הלכו לביתם.
"טום ג'יני ו-וויל יגורו כאן מעכשיו" אמר ביל "נחמד"
חייך טום "אתה יודע מה זה אומר ?" שאל טום הביט בו בשאלה "שלא תוכל
להביא יותר זונות הביתה" חייך ביל באושר.
"כאילו שאתה לא הבאת עד לפני חודש" גיחך טום "אפשר לא להעלות
את הנושא הזה ?" שאלתי "כן בטח ג'יני" אמר טום וביל הרכין את ראשו.
"טוב אני הולכת להתקלח, עבר עלי יום ארוך" אמרתי "אני יכול
לבוא גם ?" שאל ביל "לא" חייכתי "אבל למה ?" שאל בעצב
"כי ככה החלטתי" אמרתי בחיוך "יופי ג'יני תמשיכי ככה" אמר טום
בחיוך.
"בילי תחשוב על זה עכשיו תהיה לכם שיחת נפש" אמרתי וליטפתי את
ראשו "כן בטח, שיחת הנפש היחידה שתהיה כאן היא אם לראות MTV או ערוץ פורנו" אמר.
"לא נורא" חייכתי ועליתי למעלה, וויל ישן הוא נראה כל כך שליו,
לקחתי תחתונים וחולצה גדולה ומכנס פוטר מביל ונכנסתי למקלחת שבחדרו של ביל.
התקלחתי דקות ארוכות, יצאתי מהמקלחת והתלבשתי, ירדתי למטה והתיישבתי ליד
ביל "את מריחה טוב" חייך "תודה" אמרתי.
"אתה בא לישון ? יש מחר בית ספר" אמרתי "אוקי" אמר
"למה אתם הולכים לישון עכשיו ? רק רבע לאחת עשרה" שאל טום "כי
אנחנו לעומתך צריכים לדאוג לילד שלנו על הבוקר" חייכתי.
עלינו לחדרו, אני נשכבתי על המיטה וביל הלך להתקלח, עצמתי את עייני וניסיתי
להירדם כמעט הצלחתי "ג'יני את ישנה ?" שאל ביל "נו באמת ביל, אתה
רואה שאני עם עיניים עצומות" אמרתי בקול עייף "אוף, לילה טוב" אמר
ונתן לי נשיקה על הראש.
למחרת התעוררתי בשש וחצי את כל ארגוני הבוקר עשיתי לאט, לקחתי את הזמן,
בשבע נשמע השעון המעורר של ביל.
הוא קם באיטיות "בוקר טוב" חייכתי "בוקר" אמר ושפשף את
עיניו.
"איך נלביש את וויל ליום הראשון בפעוטון ?" שאלתי "רק
התעוררתי" חייך "טוב אני אבחר בלעדייך" אמרתי לו והלכתי אל עבר
הארון, הוצאתי את הבגדים ובדיוק הוא החל לבכות ביל הרים אותו וניסה להרגיע אותו
"לא ילך לך הוא רעב" אמרתי, הוא חייך והעביר לי אותו.
הנקתי אותו, לאחר שסיים הלבשתי אותו והבאתי לו איזה צעצוע שישחק איתו, ביל
סיים להתארגן בשבע וחצי.
"את יכולה להעיר את טום אני מת לאכול משהו ואנחנו כבר צריכים
ללכת" אמר ביל "אין בעיה" אמרתי והלכתי לחדרו של טום.
"טום, קום שמן" אמרתי והזזתי אותו מצד לצד "אני מרגיש כמו
סירה בסערה" מלמל צחקתי "אנחנו הלכנו ביל ביקש ממני להעיר אותך"
אמרתי "בסדר, תודה" אמר וקם מהמיטה.
יצאתי מחדרו וירדתי למטה, ביל החזיק את וויל על ידיו ואת תיק הגב על גבו
"יוצאים ?" שאל "כן" אמרתי ושמתי את התיק על גבי גם.
יצאנו מהבית ונכנסנו אל תוך המכונית, חגרתי את וויל והתחלנו לנסוע אל עבר
הפעוטון, הגענו ויצאנו מהרכב, נכנסנו בחשש קל "ביל כמה גדלת" אמר אישה
בסביבות גיל החמישים וחיבקה אותו "הי פאני" חייך "אל תדאגו סימון
כבר סיפרה לי הכל תהיו רגועים" אמרה בחיוך.
"יש כאן רק חמישה ילדים כולל וויל, הוא יהיה בסדר גמור" אמרה
"תודה" חייכתי והבאתי לה את וויל הוא בכה מעט "אתם יכולים ללכת,
שיהיה לכם יום מקסים" אמרה ויצאנו מהפעוטון.
"איזה מסכן, ראית איך הוא בכה ?" שאלתי כאשר נכנסנו למכונית
"ג'יני תירגעי הוא יהיה בסדר גמור" אמר ביל.
מצטערת על העיכוב =\
אני ממש חולה בזמן האחרון :|
ולא היה לי כוח ממש לכתוב..
מקווה שנהנתם (:
אוהבת יובלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
