לפני כמה ימים ראיתי את הסרט "ג'ון טאקר חייב למות" ונזכרתי
בסיפור שנכתב בהשראת הסרט על טוקיו הוטל, הסיפור היה מדהים והכותבת גם.
הבלוג נמחק ככול הנראה, אני לא מצאתי אותו לצערי.
אז הקרדיט הוא כולו שלה אם היא רואה את זה כרגע.
וממש הגיע לכן צ'ופר על חוסר העדכונים שלי במשך חודשיים שלמים(:
תהנוD:
(Radiohead - Creep)
אני קייט בת 17 כרגע אני גרה בהמבורג, עברתי לכאן לפני יומיים תמימים לפני
כן גרתי בברלין ולפני כן במינכן ובקלן ובמיניסטר. אמא שלי לא אוהבת להישאר במקום
אחד הרבה זמן.
כן אני בת יחידה במשפחה חד הורית, אבא שלי איפה שהו בעולם, לא אכפת לי איפה
הוא הרי כל חיי עברתי עם אמי בלבד.
אין לי חברות אפשר לומר משום שאני די חנונית, אני תמיד מכינה שיעורים
ומצטיינת כמעט בכל המקצועות.
למרות הכל יש לי שיער בלונדיני טבעי ארוך ומדורג ועיניים ירוקות, אמא אומרת
לי כל הזמן שאין יפה ממני, אך אני חושבת שהיא אומרת את זה רק בשביל שאני ארגיש טוב
עם עצמי.
את האמת שאני באמת מרגישה טוב עם עצמי, הגובה שלי ממוצע אני די רזה, אני
סתם חופרת לכם, הרי הסיפור הוא לא עלי, הוא על טום קאוליץ.
ביום הראשון בבית הספר החדש שלי בהמבורג כשנכנסתי בדלת הראשית ראיתי אותו,
הוא היה מוקף באנשים, נראה כאילו הילה זוהרת עוטפת אותו במין זוהר מסנוור.
כמובן שבאותו היום אף אחד לא הסתכל לכיוון שלי.
כמה שעות אחרי שנגמר הבית ספר אמא הסיע אותי למסעדה שהתקבלתי לעבוד שם יום
לפני, שמתי את הסינר השחור והתחלתי ליבש כוסות, בשעות הערב בכניסת המסעדה ראיתי את
טום קאוליץ בכבודו נכנס למסעדה משולב ידיים עם המעודדת הראשית של בית הספר.
ימים עברו ובכל יום כשעבדתי במסעדה ראיתי את טום קאוליץ כמעט כל יום כשבכל
יום הוא לוקח בת אחרת מתוך השלוש. הבנתי לבד שהוא משחק בשלושתן בלי לדפוק חשבון.
ביום רביעי אחד בשיעור ספורט כל אותן שלוש הבנות היו בשיעור, שיחקנו
כדורעף, מרוב שאני כל כך גרועה אחרי המסירה הראשונה שלי לא מסרו לי יותר כדורים.
באמצע המשחק אחת הבנות העונה לשם מנדי לחשה לחברתה שהיא יוצאת עם טום
קאוליץ, המעודדת הראשית העונה לשם מישל שמעה את הדבר "אני יוצאת עם טום
קאוליץ לא את" צעקה בחוזקה.
אולם הספורט השתתק "תפסיקו לשקר" קראה הלנה "אני יוצאת עם
טום קאוליץ" צרחה.
שלושתן עמדו אחת מול השנייה זועפות ומלאות שנאה נראה כי הן עומדות לטרוף
אחת את השנייה.
"בנות אתן משוחררות" אמרה המורה לספורט לאחר דקה של שקט.
"אתן לא מבינות שאני יוצאת עם טום ?" שאלה מישל בכעס "לא,
הוא יוצא איתי" אמרה הלנה "לא הוא יוצא איתי" קראה מנדי בכעס.
"אתן לא מבינות שהוא משחק בכן ? כל יום הוא עם מישהי אחרת" קראתי
להן "מי את ?" שאלו שלושתם "קייט, אני חדשה בבית ספר" אמרתי
כשחיוך קטן עולה על שפתיי.
"ואיך את יודעת את זה ?" פנתה אלי מישל "אני מלצרית במסעדה
שהוא לוקח אתכן כל הזמן" אמרתי.
"אני לא מאמינה, איזה בן זונה" קראה הלנה "גאד איך לא שמתי
לב ?" שאלה מנדי את עצמה "כי אנחנו היינו מספיק טיפשות בכדי לאכול את כל
השקרים שלו" אמרה מישל.
הלכתי למלתחות והחלפתי בגדים, חזרתי הביתה, אמא הייתה בבית היא ישבה מול
הטלוויזיה וראתה טלנובלה ארגנטינאית טיפוסית.
"קייט יש אוכל במטבח בואי תשבי איתי" אמרה אמי. כשסיימתי את
ארוחת הצהריים שלי נשמעה דפיקה על הדלת "אני אפתח" קראה אמי.
היא דילגה לכיוון הדלת ופתחה אותה לרווחה, מול הדלת עמדו לא אחרת מהלנה,
מישל ומנדי "קייט נמצאת ?" שאלה הלנה "כן, קייט חברות שלך פה"
אמרה. הלכתי לדלת והכנסתי אותן לביתי, עלינו לחסר שלי.
"מי זאת ?" שאלה מישל "אמא שלי" עניתי "היא כוסית
בטירוף" קראה מישל, טוב אמא שלי נראית מצוין היא בת 36 בלונדינית טבעית.
"למה באתן לכאן ?" שאלתי "אנחנו רוצות להציע לך משהו חד
פעמי" אמרה מנדי "אני שומעת" אמרתי "טוב אנחנו רוצות שאת תהיה
הנקמה שלנו בטום קאוליץ" אמרה הלנה הפשטות.
"מה זה אומר ?" שאלתי "את תגרמי לטום להתאהב בך אנושות ואז
תיפרדי ממנו מול כל הבית ספר בנשף האביב" אמר מישל.
"הוא בכלל לא שם עלי" אמרתי להן "אל תדאגי, הוא עוד ישים
לב" אמרה מישל בחיוך זדוני.
כעבור דקות אחדות היו מונחות על מיטתי שלל של חצאיות מיני, ג'ינסים צמודים,
חולצות צמודות וכדומה "מה כל זה ?" שאלתי "זה מה שמהיום את הולכת
ללבוש" אמרה הלנה בחיוך.
"זה מה כל מה שאני צריכה לעשות ?" שאלתי באי הבנה "לא, אם
הוא יפנה אליך את תעשי את עצמך קשה להשגה ורק כשאנחנו נגיד תתחילי לצאת איתו"
אמרה מנדי.
"אני מסכימה" חייכתי, את האמת לא היה לי מושג למה הסכמתי לעשות
את זה, הרי אני לא ילדה כזאת, נקמנית אני קצת תמימה אפילו.
"מצוין" קראה מישל בחיוך "טוב אנחנו הולכות, מחר התוכנית
שלנו מתחילה" אמרה הלנה, הן נפרדו ממני ויצאו מין החדר שלי.
"מי הן ?" נכנסה אמי לחדר, סיפרתי לה בקצרה את הכל "קייט זה
בסוף יתפוצץ לך בפנים" הזהירה "אל תדאגי" חייכתי אלי.
למחרת קמתי בבוקר מוקדם מהרגיל, התארגנתי באיטיות יתרה וכשסיימתי ירדתי
למטה, לקחתי את הכסף ויצאתי מהבית, אמא שלי ישנה לרוב בשעות בהן אני יוצאת מהבית
אל בית הספר כך שהיא משאירה לי בכל בוקר כסף לקפיטריה.
הג'ינס הצמוד שלבשתי היה נוח להפליא והרגשתי בו מצוין, החולצה הייתה עם
מחשוף טיפה גדול אך הסתדרתי עם זה.
כשנכנסתי לבית הספר לא ראיתי את הלנה, מישל או מנדי הלכתי ישירות אל הלוקר
שלי, הוצאתי את ספרי הלימוד הנחוצים והלכתי אל הכיתה.
השעתיים הראשונות עברו במהירות הצלצול שיחרר אותנו להפסקה, הלכתי לקפיטריה
משום מה ממש התחשק לי תה חם.
קניתי לי את התה והלכתי לכיוון המדשאות, רציתי לשבת קצת על הדשא בשקט, התיישבתי
על הדשא ושמעתי מוזיקה מהאייפוד.
"היי" שמעתי קול מעל ראשי, הרמתי את ראשי וראיתי את לא אחר מטום
קאוליץ.
"היי" השבתי והורדתי את האוזניות "את חדשה נכון? אני
טום" אמר בחיוך "כן" השבתי ושתיתי מהתה באיטיות "איך קוראים
לך?" שאל "קייט, אבל קייט עכשיו חייבת לזוז לכיתה לפני שהשיעור מתחיל אז
בי ביי" אמרתי לו וקמתי במהירות מין הדשא הולכת לכיוון הבניין.
"את מעולה, תמשיכי ככה" לחשה לי הלנה כשעברתי לידה.
שבוע עבר ובאמת המשכתי ככה, לנפנף אותו, לפעמים בעדינות ולפעמים באגרסיביות.
בדיוק שבוע אחרי שהתחלתי במשימה שהטילו עלי, מישל הודיעה לי שאני רשאית
להסכים ליציאות שלו אך לעדכן אותן על כל צעד שאנו צועדים ביחד.
כך היה פחות או יותר המשך חודש שלם, היינו יוצאים פעם, פעמיים בשבוע, כל
פעם למקום אחר.
בפעם אחת הוא ביקש ממני להגיע איתו למסיבה באיזו חורשה, הסכמתי. הוא בא
לאסוף אותי מהבית.
נסענו ביחד לשם, דיברנו רוב הזמן, לרוב על דברים שטותיים, כשירדתי מהמכונית
שלא הלכנו אחד ליד השני לכיוון כולם.
הרעש היה חזק, טום נעלם לי לרגע, לקחתי מהבר המאולתר כוס כלשהי ושתיתי אותה
במהירות. לאחר שתי דקות קיבלתי שלושה SMS בבת אחת
"טום נפרד ממני" מישל, הלנה ומנדי שלחו לי את אותה הודעה, הופתעתי.
פתאום טום תעמד מולי "סליחה שהיית צריכה לחכות פשוט הלכתי להיפרד
מהחברו..אמ..חברה שלי" אמר בחיוך.
"למה נפרדת ממנה ?" שאלתי "כי אני לא אהבתי אותה" אמר
בחיוך הבטתי בו, מופתעת במעט "את יכולה לבוא איתי רגע לצד ?" שאל
"אני בקושי שומע את עצמי כאן" אמר בחיוך.
"אוקי" השבתי, הלכנו רחוק מכולם "קייט, אני יכול לעשות משהו
?" שאל "כן" השבתי בבלבול, הוא קירב את פניו אל פני ונישק אותי,
בהתחלה לא הבנתי מה קורה כל כך, אך בשניות נסחפתי אחריו.
הבטן שלי התהפכה, הפרפרים שנמצאו בתוכה החלו להסתובב בחלל בטני, טום נצמד
אלי והמשיך לנשק אותי.
נבהלתי, אסור לי להתאהב בו! פשוט אסור! אני לא מתכוונת להיות קורבן של אף
גבר אפילו לא של טום קאוליץ.
התנתקתי ממנו באיטיות "אולי נחזור הביתה, אני ממש עייפה" לחשתי
ונשענתי עליו "בסדר" אמר בחיוך.
הרמתי את גבותיי בפליאה.
הלכנו מחובקים אל המכונית, נכנסנו אליה וטום התניע אותה ונסענו במהירות
הביתה, הייתי קצת מטושטשת, הוא עצר ליד ביתי "בוא תישן אצלי" אמרתי לפתע
"את בטוחה שאמא שלך מסכימה ?" שאל "כן" השבתי במהירות.
הוא חייך, ירדנו מהמכונית ונכנסנו לביתי, הבית היה שקט, הלכתי באיטיות
לחדרי כשטום מאחורי כשהגעתי נשכבתי ישירות על מיטתי הגדולה.
"קייט שתית משהו ?" שמעתי את קולו של טום בעמעום "רק כוס
אחת" אמרתי "מכוס אחת את כל כך מסטולה ?" שאל, הנהנתי לחיוב.
קמתי באיטיות מהמיטה, לקחתי לי בוקסר וחולצה גדולה ונכנסתי לשירותים, כעבור
דקה יצאתי ונכנסתי למיטה, מזווית העין ראיתי את טום מוריד את בגדיו ונכנס למיטתי
עם בוקסר.
עצמתי את עיניי, לאחר כמה דקות הרגשתי את ידו של טום עוטפת אותי ומקרבת
אותי אליו.
"אני אוהב אותך ?" שאל את עצמו בשקט, הוא לא ידע שאני ערה, אני
בטוחה, כי אם כן הוא בחיים לא היה אומר דבר כזה.
היומיים של הסוף שבוע עברו סיפרתי לבנות על מה שטום אמר, אני חושבת שהן
קינאו קצת אך הלנה ישר פרצה בקריאות אושר "מצוין!, יש לך עוד חודש שלם עד
לנשף, את חייבת להמשיך ככה" אמרה בשמחה.
המשכתי ככה, ואפילו אני יכולה להגיד בלב שלם שבאמת התאהבתי בו, כל המילים
והמשפטים שהייתי אומרת לו היו אמיתיים לחלוטין, מעומק ליבי.
הרגשתי שהוא זה שאני רוצה לסיים איתו את חיי, רגש כל כך חזק אליו עד ששכחתי
שאני צריכה להיפרד ממנו בנשף האביב.
ארבע ימים תמימים לפני הנשף מישל התיישבה לידי בבית הספר בספסל מרוחק
שהייתי יושבת עליו כל הזמן.
"עוד ארבע ימים, את זוכרת נכון ?" שאלה "מה ?" שאלתי
"עוד ארבע ימים את נפרדת מטום מול כל הבית ספר" לחשה.
"אה, כן, תקשיבי, אני לא חושבת שאני אעשה את זה" אמרתי לה
"על מה את מדברת ?" שאלה בהלם "תראי, אני יודעת שהוא פגע בכן, אבל
אני לא מסוגלת לפגוע בו" אמרתי בכנות.
"את התאהבת בו נכון ?!" שאלה בכעס הרכנתי את ראשי מטה "את
לא תפגעי בו, אני אפגע בו, הוא הולך לשמוע את הכל, ובוא נראה מי תישאר לבד אחרי
זה" אמרה בכעס והלכה מין המקום במהירות.
דמעות החלו לעלות בעיני, אני ידעתי שאם הן יגידו לו את זה לא יהיה לי שום
סיכוי בעולם להמשיך להיות חברה שלו.
"קייט מה קרה ?" שאל ביל, ביל הוא התאום של טום, אפשר לומר שמאז
שטום ואני נהינו חברים ביל ואני הפכנו לידידים קרובים מאוד.
"ביל את כל כך מטומטמת" אמרתי "מה קרה ?" שאל
"אני מספרת לך משהו ואתה לא מספר את זה לאף אחד כי אם כן אני אתלה אותך על
העץ" אמרתי לו ברציניות.
"לא מספר" אמר והתיישב מולי "נכון לפני שלושה חודשים טום
היה עם הלנה, מישל ומנדי ביחד ? אז אחרי שגיליתי להן שהוא יוצא עם שלושתן ביחד הן
ביקשו ממני להתחבר לטום, להפוך לחברה שלו, שטום יתאהב בי ובנשף האביב אני אזרוק
אותו מול כל הבית ספר" אמרתי בנשימה אחת.
"הסכמתי, לא היה לי מושג למה עשיתי את זה, אבל שהתחלתי את זה הכך היה
בסדר גמור, עם הזמן התאהבתי בו באמת, כל ליבי שייך לו כרגע" אמרתי בעצב, ביל
הביט בי במבט שלא הצלחתי לפענח.
"כרגע הודעתי למישל שאני לא מתכוונת להיפרד מטום, היא אמרה שהיא תלך
לספר לו הכל" מלמלתי בבכי.
ביל חיבק אותי חזק "אני רואה כשאנשים אוהבים אחד את השני, ואתם באמת
מאוהבים מעל הראש אחד בשני, אם יקרא משהו, אני אדבר איתו תסמכי עלי" אמר ביל.
"תודה" חייכתי אליו.
ביל הלך, אני נשארתי לשבת על הספסל, הטלפון רטט "הלו" אמרתי
"קייט בואי נבריז, אני רוצה לקחת אותך לאן שהוא" נשמע קולו של טום מהקו
השני.
"בסדר, תבוא לאסוף אותי, אני בספסל הקבוע" אמרתי "אני אוהב
אותך" אמר "גם אני אוהבת אותך" אמרתי כשחיוך גדול עולה על שפתי.
"אני אוהב שאת מחייכת" אמר "מה הקשר ?" שאלתי "את
מחייכת עכשיו" אמר לי "איך אתה יודע ?" שאלתי בחיוך "כי אני
עומד ממש מאחורייך" שמעתי את קולו מאחורי.
הסתובבתי וראיתי אותו, עומד ומחייך את החיוך המדהים שלו.
הוא התקרב וחיבק אותי, הוא נישק אותי בעדינות "טוב, את באה ?"
שאל "כן בטח" השבתי בחיוך.
יום הנשף הגיע בבוקר לא היה בית ספר, התעוררתי מאוחר, את כל היום העברתי
בצפיית סרטים וסדרות בטלוויזיה, בשעה שש בערב שמעתי את הפלאפון שלי מצלצל בקול.
"הלו" עניתי "יש לך עם מי ללכת לנשף ?" שמעתי את קולה
של הלנה מהצד השני.
"כן" אמרתי באיטיות "תמצאי מישהו אחר, לא נראה לי שטום יבוא
איתך אחרי כל מה שעשית לו" אמרה, יכולתי לדמיין אותה מחייכת בזדוניות, ניתקתי
את הפלאפון במהירות.
נעמדתי במקום לאחר מכן, לא יכולתי לזוז, לאחר כמה שניות ניערתי את ראשי מצד
ולצד, התיישבתי על הספה ובהיתי.
15 דקות עברו ועדין בהיתי באותה הנקודה, צלצול הפלאפון הקפיץ אותי ממקומי
"הלו" עניתי בלי להסתכל על המסך "חתיכת זונה שרמוטה בת אלף, אני
שונא אותך" צעק "טומי תקשיב לי רגע" אמרתי בשקט.
"בחיים אני לא אקשיב לך, זונה, זה מה שאת" אמר, שמעתי את הכעס
בקולו "טום עם מי אתה מדבר ?" שמעתי צעקה חלשה "עם הזונה
הזאת" צעק לו בחזרה "איזה ?" נשמע צעקה "קייט" צעק טום.
ניתקתי את השיחה, נשכבתי על הספה ופשוט בכיתי דקות שלמות, דלת הבית נפתחה "קייט
באתי מוקדם בשביל לאפר אותך" קראה, אני המשכתי לבכות.
"קייט מה קרה ?" שאל והתיישבה על הספה "אני באמת אוהבת את
טום" אמרתי לה בבכי, היא התיישבה לידי וליטפה את שערי, היא החלה לומר משהו אך
מיד קטעתי אותו "אל תגידי לי אמרתי לך" אמרתי בבכי.
"קייטי אני אמורה ללכת עוד חצי שעה לדייט אבל אם את רוצה אני אבטל
ואשאר איתך" אמרה "לא, אל תבטלי, אני בכל מקרה מתכוונת לישון
עכשיו" אמרתי "אוקי מתוקה, אבל כל דבר שקורה את תתקשרי אלי, טוב ?"
שאלה "טוב" השבתי.
היא הלכה לחדרה להתארגן, עצמתי את עיני אך דקה אחר כך עיני היו פקוחות, לא
רציתי להירדם, כל המחשבות על טום טיילו להן במוחי.
אמי ירדה למטה "איך אני נראית ?" שאלה "מצוין" השבתי
בחיוך קטן "קייטי כל דבר שאת צריכה או רוצה תתקשרי אלי ואני אבוא אלייך הכי
מהר" אמרה "אוקי" אמרתי, היא חיבקה אותי ויצאה מין הדלת.
הדלקתי את הטלוויזיה והנמכתי את הקול לאפס, בהיתי בטלוויזיה בלי לזוז, כל
כך כעסתי על עצמי, על כך שהסכמתי לשלושת בנות הפלסטיק האלו, על כך שהרסתי לעצמי כל
הזדמנות לחברים בעיר הזאת.
הזמן עבר, ראיתי כל דקה שעוברת בשעון המחוגים שנח דומם מעל הטלוויזיה.
החלטתי שאני חייבת ללכת להתקלח, להרגיע את עצמי מהכל, התקלחתי כחצי שעה שלמה,
בדיוק כשסיימתי ללבוש חזייה ותחתונים נשמע דפיקה על הדלת.
כבר לא היה לי אכפת מכלום, פתחתי את הדלת בעודי בחזייה ותחתונים
"קייט" אותו אחד אמר, הרמתי את ראשי אליו "טום" קראתי בהלם
"אתה יכול להיכנס או משהו ? קצת קר לי" אמרתי בשקט.
התיישבנו על הספה "ביל סיפר לי הכל" אמר, הבטתי בו "אני כל
כך אוהב אותך" אמר בשקט פקחתי את עיניי בהפתעה "אתה לא שונא אותי
?" שאלתי "איך אפשר לשנוא מישהי כמוך ?" שאל וליטף את פניי
"אבל אחרי כל מה שעשיתי לך" מלמלתי "את לא עשית לי כלום" אמר
"טום, אני לא מבינה.." התחלתי לומר אך טום קטע אותי בנשיקה קצרה.
"כל מה שנגרם היה בגללי, אבל מצד שני אם לא הייתי עושה את זה לא היינו
נפגשים" חייך "אני אוהבת אותך" אמרתי לו "אין בן אדם מאושר
ממני" אמר בחיוך.
התנשקנו לאט, ידו תמכה בצווארי בעודו מקרב אותי אליו ככול האפשר, הוא הרים
אותי והלך במהירות לחדרי.
הוא השכיב אותי על המיטה ונשכב מעלי, ממשיך לנשק את כל גופי. בגדיו ובגדי
החלו נזרקים לכל עבר, לאחר מספר שניות נשארנו ערומים כיום היוולדנו.
מאותו הרגע התמסרתי אליו בכל מובן המילה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
