פרק אחד הארוכים שכתבתי.
Normal
0
MicrosoftInternetExplorer4
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";}
הפרק הקודם:
"אני לא יכול בלעדיך, כל בוקר אני קם ורואה את התמונות שצילמנו בצרפת
ששלחת לי, אני רואה אותך" אמר בחיוך רך.
"בא לי למות עכשיו איימי, אני לא יכול לראות אותך כועסת עלי" אמר
והוריד את כובעו כלפי מטה, דמעה שקופה התגלגלה על הלחי שלו.
"איימ' אני מכור אליך" אמר בשקט "אתמול שראינו את גיא רציתי
להרביץ לו, להרוג אותו על המקום" אמר.
"בחיים שלי לא רציתי להיות כל כך עם אישה יותר מאייך שאני רוצה
עכשיו" אמר וליטף את פני בעדינות.
"את לא מבינה כמה אני אוהבת אותך וכמה אני מוכן להקריב בשבילך"
אמר.
הפרק:
הוא התקרב אל פני, הרגשתי את הנשימות שלו על פני.
בלי שום הקדמה הצמדתי את שפתיי לשפתיו, עצמתי עיניים והתמכרתי אליו, למגע
הרך שלו.
הרגשתי את לשונו משחקת עם לשוני, לאט לאט פרפרים בבטני החלו להופיע
ולהתעופף בכל הבטן שלי.
לאחר דקות ארוכות התנתקתי ממנו בעדינות והסתכלתי עליו.
לפתע ראיתי שובל רק של דמעות שקופות, ניגבתי לו אותן ברוך, הדמעות המשיכו
לזלוג מעיניו "אני לא מבין למה אני בוכה עכשיו" אמר כשחיוך קטן עולה על
שפתיו.
"אתה בוכה מאושר" אמרתי לו בשקט "לא אני לא, רק ביל בוכה
מאושר" מלמל החנקתי את צחוקי.
חיבקתי אותו חזק "אתה כל כך מטומטם" אמרתי לו ומיד לאחר מכון
נישקתי אותו שוב.
"בוא נחזור הביתה" אמרתי וקמתי מהספסל "בוא כבר שמן"
אמרתי לו, הוא חייך אלי "אני כל כך אוהב אותך" אמר לאוזני לאחר שקם
מהספסל.
התחלנו ללכת "גם אני אוהבת אותך" אמרתי לו, הוא נעצר לרגע
"מה אמרת ?" שאל שחיוך קטן עלה על שפתיו "אל תיתן לי לחזור על זה
שוב" אמרתי.
"אבל אני לא שמעתי מה שאמרת" אמר לי "אני אוהבת אותך
גם" אמרתי בשקט הוא חייך לעצמו חיוך גדול והצמיד אותי אליו.
המשכנו ללכת לכיוון ביתי.
בדרך חזרה המחשבות החלו לעלות פתאום, הבנתי שלאחר הרבה זמן של הכחשות סוף-סוף
קלטתי משהו שלקח לי יותר מידי זמן להבין.
הרגש שעד אותו יום הכחשתי בכל כוחי הציף אותי בכל מקום בגוף, הוא לא נתן
לאף מקום להישאר בלעדיו.
"איימ' יש לך מפתח ?" שאל אותי טום "לא למה ?" שאלתי
"איימ' הגענו לבית שלך והוא נעול" אמר לי "אהה, בוא ניכנס מהחלון"
אמרתי.
נכנסו לביתי דרך החלון ועלינו לחדרי "מחר אנחנו נוסעים לעזריאלי ישר
אחרי שאני מסיימת את הבית ספר" אמרתי "ומה אני אעשה בזמן שתהיה בבית ספר
?" שאל.
"תמצא כבר משהו אני בטוחה" אמרתי ונשכבתי על המיטה "אני
צריך להתקשר לביל, לא דיברתי איתו מאז שהגעתי" אמר והוציא את הפלאפון שלו מכיס
המכנס.
"הלו?" נשמע קול מהצד השני "ביליייי!! מה נשמע אחותי?"
חיוך דבילי למדיי עלה על פניו של טום "מה אתה רוצה טום?" שאל
ביל בחוסר עניין, נאנח מהטמטום של אחיו.
"שום כלום אחותי היקרה והכוסית, רק להודיע שהגעתי לישראל" צחקק
טום בטיפשות "טוב, אחי הערס עם המוח בזין. אז אפשר לנת-" הוא לא הספיק
לסיים את המשפט, כי נקטע ע"י טום "למי קראתי מוח בזין וערס?!" שאל
טום בעצבנות "לך! תמנון מהלך" צחקק ביל "דורבן!"
"ערס!"
"קיפוד מצוי!"
"מוח בזין!"
"כוסית!"
"פלגמט!"
"דביל!"
"נכה ויברלי!"
"חתיכת קוקסי-" הוא לא הספיק להשלים את המשפט, ביל ניתק. הוא
נאנח ואז חייך לעצמו בשובבות והתיישב ליד איימי.
"מה אתה רוצה לעשות?" שאלתי בזמן שסובבתי את ראשי
אליו "הרבה דברים" חייך חיוך זדוני ועלה מעלי.
"איזה דברים?" חייכתי גם אני, הוא קירב את
פניו לפני, נושף עליהן אוויר חם, המרחק בין השפתיים היה יותר קטן מקטן,
"זה" חייך הוא והתחיל לדגדג אותי.
"ט-טום!! ט-טום דיי!!" פרצתי
בצחוק מתגלגל, גורמת לטום לעלות חיוך גדול. "לא ולא" הוא
הוציא לשון וחייך חיוך ילדותי, ממשיך לדגדג אותי.
"ט-טום!! א-אני לא נושמת!!" צחקתי
והוא הפסיק, התנשפתי בכבדות. "אתה לא נורמלי" הבטתי בו במבט נוזף
"כזה אני" חייך וניפח את חזהו בגאווה.
"זהו, אני לא מדברת איתך"
שילבתי את ידי
כילדה קטנה וסובבתי את גופי לכיוון אחר. "לאלאלא!!
איימ' דברי
איתי!" קרא הוא בקול דרמתי למדיי.
שמרתי על זכות השתיקה, "איימי.. דברי איתי.." זרועותיו עטפו אותי
מאחורה.
צמרמורת קלה עברה בגופי, אך עדיין שתקתי. הוא נשק לצווארי נשיקות קטנות
"למה, את, לא, מדברת, איתי?" מלמל בין נשיקה לנשיקה.
מחרפן אותי. "אוו לא יודעת" הסתובבתי אליו ומשכתי אותו לנשיקה
ארוכה, התנתקנו מחויכים, "דיברת" הוציא לי לשון. "אני לא מאמינה!
הכל בגללך" האשמתי אותו.
"אבל את אוהבת אותי" חייך הוא חיוך קטנטן וגרר גם את החיוך שלי
לעלות על פני.
"אתה כל כך מטומטם" מלמלתי "אני לא מאמינה שאתה בן 19"
המשכתי לומר בשקט "אני פשוט מתאים את עצמי לגיל שלך" אמר בחיוך.
"איזה חוצפן, אתה יודע שאני בוגרת לגילי" אמרתי לו והסתכלתי עליו
במבט חודר "טוב, אני די עייף בואי נלך לישון" אמר.
"ראשונה במקלחת" אמרתי ורצתי לכיוון חדר האמבטיה "אולי
נתחלק ביחד?" שמעתי את טום שואל מבעד לדלת.
"אולי לא" החזרתי, הורדתי את בגדי ונכנסתי למקלחת מהירה, יצאתי
כעבור דקות אחדות עטופה במגבת צבעונית לא ארוכה.
"תורך" אמרתי ודחפתי אותו אל תוך חדר האמבטיה וסגרתי במהירות את
הדלת.
הלכתי לחדרי והתלבשתי, לאחר כמה דקות טום נכנס לחדרי לבוש שכל הרסטות שלו
אסופות בגולגול באמצע ראשו "איימי האוכל מוכן, בואו" קראה אמי
"אנחנו באים" צעקתי לה בחזרה.
"מה היא אמרה ?" שאל טום "שהאוכל מוכן" השבתי "אז
למה אנחנו פה? אני מת מרעב" אמר ומשך אותי למטה.
התיישבנו מסביב לשולחן "מה יש לאכול ?" שאלתי את אמי "צ'יפס
ונקניקיות" אמרה לי, תרגמתי לטום את מה שאמי אמרה.
היא הגישה לנו את האוכל, אחי אכלו בשקט דבר מוזר ביותר משום שתמיד בארוחות
ערב הם לא מפסיקים לדבר "אתה יכולים לדבר, הוא במילא לא מבין עברית"
אמרתי להם.
סיימנו לאכול ועלינו לחדרי, הוא נשכב על מיטה "איימ' בואי אלי"
מלמל לכיווני "אני צריכה לבדוק משהו קודם" אמרתי לו והפעלתי את הלפטופ
שלי.
נכנסתי למסנג'ר, ביל היה מחובר לשם שינוי "טום בא לך לדבר עם ביל
?" שאלתי "לא, אני לא מדבר איתו אחרי שהוא קרא לי נכה ויברלי" אמר
"טוב אז אני אדבר איתו לבד" אמרתי.
איימי ^^ (20:26)
בילי תפתח מצלמה !
ביל קאוליץ
(20:27)
אני קורא לסול ואז אני אפתח
[=
איימי ^^ (20:27)
מהר!
ביל קאוליץ
(20:28)
חזרנו
בקשה למצלמה (קבל , דחה)
"איימי, מה קורה ?" שאל ביל אל תוך המקרופון "מצוין, איתכם
?" שאלתי "גם, איימי מתי את באה אני מתגעגעת" אמרה סול.
"היא תבוא מתי שיהיה לה חופש נכון ?" שאל טום שתיישב ליידי לפתע "כן,
יש לי עכשיו בפסח חופש של שבועיים וחצי" אמרתי "מה זה פסח ?" שאלו
שלושתם.
"חג שיש ליהודים,החג הוא לזכר היציאה ממצרים ולזכר היציאה אנחנו לא
אוכלים כל החג חמץ" אמרתי "לא הבנתי כלום" אמר ביל.
"תמיד ידעתי שאתה המתקשה מבינינו" אמר טום "זה חג כזה
שאנחנו לא אוכלים בו פסטה, פיצות, לחם וכל מה שקשור לזה" אמרתי.
"בחיים לא הייתי שורד" אמר ביל "איימי זוזי, אין לי
מקום" אמר לפתע טום "זה לא אשמתי" אמרתי "פאק דיויד מתקשר,
הוא כל הזמן שואל איפה אתה, הוא לא מאמין לי שאתה בדרום גרמניה" אמר ביל.
"תן לי לדבר איתו" אמר טום, ביל שם את הטלפון על רמקול והצמיד
אותי למיקרופון "ביל ?" שאל דיויד "לא זה טום" אמר.
"איפה אתה ?" שאל "בבית למה ?" שאל "כי אם היית
בבית לא הייתי רואה אותך יושב ליד איימי דרך המחשב" אמר דיויד בכעס.
ביל וסול הסתובבנו במהירות "היי דיויד" אמר ביל בחיוך "זוזו
עכשיו" אמר והתיישב על בכיסא מול המחשב "טום מה לעזאזל אתה עושה שם
?" שאל הוא.
"באתי לאיימי" אמר בחיוך "היי" אמרתי לדיויד ונופפתי
לו לשלום "טום, תקשיב לי ותקשי לי טוב, אם עד יום שבת אני לא רואה אותך אני
מבטל לך את המנוי לפליבוי" אמר דיויד.
"אתה יכול לבטל" אמר טום בחיוך "טוב אז אם אני לא רואה אותך
עד יום שבת אני שובר לך את הגיטרה הראשונה שלך והשאר יהיו קרובות למוות" אמר
דיויד.
"טוב אני אחזור עד יום שבת" אמר טום ביאוש "מצוין, שיהיה
לכם לילה טוב" אמר "אין על הדיויד הזה" אמר ביל.
"טוב, אני הולכת לישון כי לי לעומתכם יש מחר בית ספר, אז לילה טוב,
נשיקות" אמרתי וקמתי מהכיסא.
"גם אני אפרוש" אמר טום "לילה" אמר ביל "דברו
איתנו גם מחר" אמרה סול "ביי" אמר טום וסגר את הלפטופ.
שכבתי על המיטה, טום נשכב מעלי "די טום אני רוצה לישון" אמרתי לו
"אבל רק תשע" אמר.
"אני ממש עייפה" אמרתי "טוב, תלכי לישון" אמר "
אתה לא בא לישון לידי ?" שאלתי "לא, את לא נתת לי כלום מאז
שהתקלחנו" אמר בילדותיות.
"דביל" מלמלתי ומשכתי אותו אלי לנשיקה ארוכה וסוערת
"אופס" שמעתי קול מכיוון הדלת קפאתי והסתובבתי באיטיות "פאק תומר,
הבהלת אותי" אמרתי.
"שיחת בנות עכשיו" אמרה לי "אני עוד דקה חוזרת" אמרתי
לטום ויצאתי במהירות מהחדר, גררתי את תומר למרפסת.
"מה לעזאזל הלך שם ?" שאלה היא בכעס "אנחנו ביחד מהיום אחר
הצהריים" אמרתי והרכנתי את ראשי.
"את קולטת שאת נמצאת עם מי שאנס אותך ?" שאלה אותי בשקט "כן,
אבל אני כל כך אוהבת אותו, הוא היום הסביר לי כל כך הרבה דברים, הוא לא עשה את זה
בכוונה, תאמיני לי" אמרתי לה.
"אני באמת לא יודעת מה להגיד לך, רק את זו שבסופו של דבר את תהיה
אחרית לכל המעשים שלך" אמרה.
"אני יודעת" אמרתי היא חיבקה אותי "אז איך הוא מנשק ?"
שאלה החיוך.
תומר הלכה אחרי שיחת בנות בת רבע שעה בלבד, שיא בינתיים משום שרוב שיחות
הבנות שאני מקיימות מסתכמות בשלוש שעות.
חזרתי לחדרי, טום התפרס על כל מיטתי "זוז שמן" אמרתי לו
"איימ' טוב שנזכרת לבוא" אמר בעיניים עצומות.
"אז אתה זז או לא ?" שאלתי "זזתי: אמר ופינה לי מקום,
נשכבתי במיטה, טום עטף אותי עם ידיו "אני אוהב אותך" אמר ונתן לי נשיקה
קטנה על השפתיים.
"גם אני אותך" אמרתי ועצמתי את עיניי, נרדמתי רגועה ושלווה יותר
מתמיד.
בוקר, צעקותיהם של אחי כבר לא
נשמעו, הם יצאו לפני ארבעים דקות וכך גם אמי, הבית שקט, רגוע כמו שאני אוהבת.
אני שומעת רק את הנשימות של טום באוויר, קמתי מהמיטה והתחלתי לעשות את כל
ארגוני הבוקר למיניהם.
לאחר שסיימתי ניגשתי לארון, החלטתי ללבוש משהו קליל, האביב כבר בפתח ולא קר
כמו בחורף.
סיימתי להתלבש, השעה הייתה שמונה ועשר דקות, הייתי חייבת לרוץ לתחנה, כתבתי
פתק מהיר לטום, נשקתי לשפתיו ויצאתי במהירות מהבית.
עליתי לאוטובוס בשנייה האחרונה ראיתי את תומר יושבת, הלכתי אליה והתיישבתי
לידה.
"בוקר" אמרתי "בוקר" החזירה חיוך, "אז איך עבר
הלילה ?" שאלה בשקט "איך הוא אמור לעבור ?" שאלתי בהתחכמות.
"את יודעת, לא עשיתם שום דבר מיוחד ?" שאלה היא "איך אני
אמורה לעשות משהו מיוחד, את יודעת טוב מאוד שאני לא יכולה" מלמלתי.
"את כן יכולה, יש אמצעי מניעה" אמרה "אני לא רוצה לסכן
אותו" אמרתי לה "רוצה לעבור נושא ?" שאלה, היא תמיד ידעה מתי לא
נוח לי לדבר על כל מיני דברים "אני אשמח" חייכתי.
"את קולטת שאני היחידה מבין שלושתנו שעדין בתולה ?" שאלה בלחש
"זה מצוין לפי דעתי, לפחות לא נתת את הגוף שלך למישהו שאחרי חודש ומשהו יזרוק
אותך" אמרתי בשקט.
"אוו איימי, אני לא מרשה לך להיזכר שוב בכלב הזה" אמרה וחיבקה
אותי.
ירדנו מהאוטובוס ונכנסנו לשטח בית הספר "תגידי, בא לך לבוא איתי ועם
טום היום לעזריאלי ? אפשר להזמין גם את היילי" אמרתי בחיוך.
"סבבה, נדבר עם כבר בהפסקה" אמרה ובדיוק נשמע הצלצול ותומר ואני
נכנסנו לכיתה, מתיישבות אחת ליד השנייה.
השעתיים הראשונות עברו במהירות, ההפסקה הגיעה, תומר ואני יצאנו מהכיתה
והלכנו לחפש את היילי.
מצאנו אותה יושבת עם מישהי מהכיתה שלה שכל הזמן נדבקת אליה משום מה
"היילי את לא מבינה מה קרה" אמרה תומר בהיסטריות.
"מה קרה ?" שאלה היילי "בואי לצד, זה משהו ממש מביך, אני לא
רוצה שהרבה ידעו מזה" אמרה תומר "טוב אז אני אלך" אמרה אותה אחת
שנדבקת להיילי והלכה מהמקום.
"טוב אז מה קרה ?" שאלה היילי "איימי וטום ביחד" אמרה
תומר "לא נכון! ידעתי, אני כל הזמן ידעתי את ו-" צעקתה של היילי נקטעה
ע"י בעזרת חוברת המתמטיקה ששמתי על הפרצוף שלה.
"תנשמי עמוק" אמרתי לה, הרבה נערים ונערות הסתכלו עלינו בגלל
הצעקות שלה, "טוב, בא לך לבוא עם טום, תומר ואיתי לעזריאלי ?" שאלתי.
"כן, אני צריכה לקנות כמה דברים חדשים" אמרה בחיוך "אממ,
תקשיבו רגע, בגלל שהרבה מעריצות מהארץ די עצבניות עלי אז קבעתי שטום יחלק היום
חתימות בעזריאלי" אמרתי בחשש.
"את בטחה שאת רוצה לראות את הבנות האלה משתרללות עם החבר שלך ?"
שאלה היילי בשקט "לא ובגלל זה אני חייבת שתבואו איתי" אמרתי להן.
"אנחנו נבוא בתנאי שדן יבוא" אמרה היילי "כל עוד הוא לא
מביא את גיא אין לי בעיה ואת יודעת את זה" אמרתי.
"אוקי, אז קבענו ?" שאלתי לאחר כמה שניות של שקט "כן"
אמרה תומר "טוב נדבר כבר בסוף היום אני חייבת ללכת לא הכנתי את השיעורים
במתמטיקה וסיגל כבר שונאת אותי" אמרה היילי ונפרדה מאיתנו.
היום עבר במהירות, טום לא התקשר אפילו פעם אחת, תומר ואני עלינו לאוטובוס
אחרי קבענו עם היילי להיפגש בתחנת רכבת בשלוש.
הגעתי הביתה ועליתי במהירות לחדרי, הוא עדין ישן באותה התנוחה שעזבתי אותו,
ניגשתי אליו "טום" צעקתי לו אל תוך האוזן.
"מה ?" קפץ במהירות מהמיטה התחלתי לצחוק "איימי אני אהרוג
אותך! ביל כל הזמן עושה לי את זה! את לא צריכה לעשות לי את זה גם" אמר.
"טוב, יש לנו חצי שעה להתארגן ואז אנחנו הולכים לחתום למעריצות"
אמרתי בחיוך גדול "רק לא זה" אמר בייאוש "יאללה קום ותתחיל להתארגן
אני הולכת לאכול משהו" אמרתי וירדתי למטה.
"אני מוכן" שמעתי אותו אומר בקול בזמן שירד מהמדרגות "יופי
הולכים עכשיו לתחנת רכבת" אמרתי בחיוך ובאתי לצאת מהבית.
"בחוץ לא נוכל לעשות את זה אז אחת אחרונה לפני שכל המעריצות יתעלקו
עלי" אמר בחיוך ומשך אותי אליו לנשיקה אורכה.
"אני אוהב אותך המון המון" חייך "גם אני אוהבת אותך המון
המון" חייכתי בחזרה "עכשיו אפשר לצאת" אמר ויצאנו מהבית לכיוון
תחנת הרכבת.
שלושה וקצת דפי וורד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
