MicrosoftInternetExplorer4
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";}
"שלום חמודים, מה קורה שם ?" שאלה בחיוך "הכל טוב, איתכם
?" שאלה ג'ולייט "מצוין" ענתה אמי "אני כל כך מתגעגעת
אליכם" אמרתי "גם אנחנו" אמר ג'ונתן.
"אני החלטתי להגיד לכם מי האבא של וויל" אמרתי "אבל אמרת
שתגידי לי רק בסוף השנה" אמר ג'ונתן בחיוך "נכון, אבל הוא איתי בבית ספר
ולא יכולתי לשמור את זה יותר, אפילו אמרתי לאח התאום שלו והבטחתי לו שאגיד לאבא של
וויל עוד שבועיים" אמרתי
"נוו מי זה ?" שאלה ג'ולייט "ביל, ביל
קאוליץ" אמרתי.
"את צוחקת עלי ?" שאל ג'ונתן "לא" אמרתי "וואי
אני לא מאמין" אמר, ליטפתי את וויל "אז תתחיל" חייכתי "אני
אתן לכם לאכל, נדבר יותר מאוחר" אמרתי להם "להתראות" אמרה ג'ולייט.
"להכין לך משהו לאכול ?" שאלה אמי "כן, תודה" אמרתי
ואמי יצאה מהחדר.
"היא מסתירה ממני משהו" אמר ביל לאחיו "אוקי" החזיר
"אני חייב לגלות מה" אמר והתחיל ללכת מצד לצד "תפסיק ללכת מצד לצד
אתה מחרפן לי את השכל" אמר טום.
"יש לי רעיון" אמר בשמחה "מה ?" שאל טום והחל לשתות את
הקפה שלו "אני אהיה ליד הבית שלה ואז אני אתקשר אליה ובזמן הזה אני אסתכל
מהחלון מה היא עושה ואולי אגלה מה היא מסתירה" אמר בחיוך.
טום כמעט ירק את השלוק שלקח מהקפה, "אני הולך, תאחל לי בהצלחה"
חייך ויצא במהירות מהבית.
שיחקתי עם וויל, לאחר כמה זמן שמעתי את צלצול הפלאפון שלי "הלו
?" עניתי "ג'יני ?" שאל "כן, מי זה ?" שאלתי וליטפתי את
וויל ברכות.
"זה ביל" אמר השתתקתי "אני יכול לבוא אליך ?" שאל
"אני נורא עייפה, לא נראה לי שכדי" אמרתי לו "בבקשה ג'יני"
התחנן.
"טוב, אבל ניפגש בפארק שמול הקניון" אמרתי לו "מצוין, את
רוצה שאני אבוא לאסוף אותך ?" שאל "ממתי יש לך רישיון ?" שאלתי
אותו.
"מאז שלטום יש אבל אף אחד לא יודע" אמר "אוקי" אמרתי
"אני עוד חמש דקות אצלך" אמר וניתק.
לקחתי סווצ'ר מהארון וירדתי עם וויל למטה.
"ג'יני בואי תוכלי" אמרה אמי "אני אוכל אחר כך ביל התקשר והוא
אוסף אותי עוד חמש דקות" אמרתי בחיוך.
וויל החל לבכות "אני רק יאכיל את וויל וילך" אמרתי לה והתיישבתי
על הספה הדלקתי את הטלוויזיה והתחלתי להניק את וויל.
'מה יש לה ביד ?' שאל את עצמו והתחבא בין השיחים יותר קרוב לחלון הסלון "לא
נכון, אין מצב" מלמל הוא ויצא במהירות מין השיחים.
הוא עמד מול הדלת ודפק עליה מספר נקישות קלות "רגע" הוא שמע קול
מעבר לדלת, הוא הצמיד את אוזנו לדלת.
וויל סיים לינוק, לפתע נשמע דפיקה על הדלת "רגע" קראתי, התקרבתי
לאמי "אמא הוא אכל את יכולה לקלח אותו ולנסות להשכיב אותו לישון ?"
שאלתי "כן בוודאי, עכשיו תלכי ותיהני" אמרה ונתנה לי נשיקה קלה על הלחי.
"וויל אני עוד מעט חוזרת" אמרתי לו וליטפתי אותו, סימנתי לאימי
שתזוז מהדלת.
פתחתי את הדלת "היי" אמר בחיוך קטן ומוזר "בוא נלך"
אמרתי לו, נכנסנו למכונית שלו חגרתי את עצמי הוא לא אמר מילה.
"אמא, אני חייב לדבר איתך דחוף ולבד" אמר טום "בוא לביתי
עכשיו, גורדן לא נמצא" אמרה "אוקי" אמר וניתק.
הוא יצא במהירות מביתו ורץ לבית אימו שהיה במרחק שתי רחובות מביתו.
הוא נכנס לבית אימו.
"אמא, הייתי צריך לספר לך את זה כבר קודם" אמר והתיישב על הספה
"מה קרה בני ?" שאלה סימון וליטפה את ראשו בעדינות.
"זוכרת את ג'יני ?" שאל "זאת שפגשתם בקליפורניה ?"
שאלה היא "כן" אמר טום "אז מה קרה ?" שאלה "נכון ג'יני
וביל היו ביחד ?" שאל "כן" השיבה אימו.
"אז כמו כל זוג הם שכבו" אמר טום לאט "אוקי, אבל לאן אתה
חותר ?" שאלה "ג'יני נכנסה להריון ושמרה את התינוק" אמר טום סימון
החווירה "אתה רציני ?" שאלה "הכי רציני שיש" אמר.
"לא חשבתי שאהיה סבתא כל כך צעירה" מלמלה.
"ביל לא יודע" אמר "מזתומרת ?" שאלה "ג'יני מפחדת
לספר לו" אמר טום.
"טום חמוד, תחזור הביתה, אני צריכה לישון על זה" אמרה לו
"בסדר, לילה טוב אמא" אמר ויצא מביתה.
הגענו לפארק מול הקניון, הוא החנה את מכוניתו וירדנו ממנה, נכנסנו לפארק.
הלכנו מרוחקים אחד מהשני, כל פעם שניסיתי להתקרב אליו הוא התרחק הצידה
ממני, לאחר כמה דקות של הליכה הוא התיישב על ספסל, התיישבתי לידו.
"עם כמה בנות שכבת בשנה האחרונה ?" שאלתי לפתע "לא
ספרתי" מלמל אלי, עברו עשר דקות והוא לא אמר מילה.
"אתה רצית להיפגש איתי בכדי לדבר" אמרתי לו בשקט "אני פשוט
לא מאמין" אמר לי "על מה אתה לא מאמין ?" שאלתי.
'שיש לך ילד' ענה בליבו "שאת נמצאת כאן מולי" אמר לי "בשביל
זה קראת לי להיפגש איתך ?" שאלתי אותו "לא" השיב "אז בשביל מה
?" שאלתי.
"אני יודע שהיית עם מישהו מאז שעזבתי, את לא היית צריכה לשקר לי
בתירוצים מפגרים" אמר בכעס "אתה כועס ?! אתה הזדיינת עם כל מי שעברה
ברחוב" אמרתי בכעס.
"אני לפחות לא הסתרתי את זה ממך" אמר לי "אתה חולה בשכל
?" שאלתי והרגשתי שעוד שנייה אני עומדת להתפוצץ מזעם עליו.
"לא" אמר בטון אדיש וקר "אז מאיפה לעזאזל הסקת שאני הייתי
עם מישהו אחר ?" שאלתי אותו.
"רגע אני בכלל לא צריכה
להעסיק את עצמי בזה, הרי אני לא חייבת לך כלום" אמרתי לו "אתה יכול
לחשוב מה שאתה רוצה" אמרתי שנית.
"רק שתדע שבחיים לא הייתי בוגדת בך כמו שבגדת בי עם כל הבנות האלה
שהייתה איתן" המשכתי להטיף לו בכעס וקמתי מהספסל.
התחלתי ללכת לכיוון היציאה מהפארק הסתובבתי אחורנית, קיוויתי לראות את ביל
רץ אחרי, אך הדבר היחידי שראיתי היה את העלים שנשרו מהעצים עפים עם הרוח.
הזמנתי מונית הביתה.
הגעתי לביתי סחוטה ועצבנית אך עם זאת גם מאוכזבת קשות עליתי לחדרי וליטפתי
את וויל "אני אשמור עליך" לחשתי לו ונרדמתי במהירות.
ביל הלך באיטיות לרכבו, הוא נכנס אליו ונסע הכי מהר שיכל לביתו, הוא היה
בטוח שטום יודע משהו.
לאחר נסיעה שערכה לו חמש דקות לכל היותר נכנס לביתו "טום" קרא
בקול "מה ביל ?" שאל בזמן שהעביר ערוץ בטלוויזיה.
"היית מאמין שג'יני בגדה בי ויש לה ילד ?" שאל ביל בכעס
"ביל על מה אתה מדבר ?" שאל טום בבילבול, הוא הבטיח לג'יני שלא יגלה
לביל כלום.
"ראיתי אותה מניקה אותו, קוראים לו וויל נכון ?" שאל "
הבטחתי לה לא לספר לך אבל מסתבר שאתה ממש מטומטם שאין דברים כאלה" אמר טום
בייאוש.
"למה אתה מתכוון ?" שאל ביל ובאותו הזמן אסף את שערו בגומייה
"זה הילד שלך, היא נכנסה להריון מהפעם ששכבת איתה, היא שמרה על הילד כי היא
רצתה מזכרת ממך" אמר טום בשקט.
"מה ?" שאל בהלם "כן" השיב טום לאחיו.
ביל ישב על הספה עם עיניים פקוחות לרווחה מביטות בנקודה על הקיר "מי
עוד יודע ?" שאל בקושי "אמא, ואני חושב שגם סאלי" אמר טום.
"אמא יודעת ?" שאל ביל "כן, סיפרתי לה היום" אמר
"מה אני אמור לעשות ?" שאל ביל "תתנהג אליה רגיל, וכשהיא תגיד לך
תסביר לה שאתה כבר יודע" אמר טום.
"אני מציע לך ללכת לישון, מחר יש את המבחן העצום המתמטיקה והיום הולדת
של ג'יני" אמר טום ותפח על גבו, ביל החל לעלות לחדרו באיטיות, "יש לה
מחר יום הולדת, פאק אני לא מאמין איך שכחתי! מה אני אקנה לה ?" שאל ביל בלחץ
"יש לך מוח יצירתי, אני בטוח שתצליח לחשוב על משהו" אמר טום בחיוך.
"נורא עוזר" גיחך ביל ועלה לחדרו.
התעוררתי מוקדם, עברתי על חוברת המתמטיקה הישנה שלי, וויל התעורר גם הוא רק
בבכי רב הנקתי אותו אך מיד לאחר שסיים לינוק הוא החל לבכות שוב.
אימי נכנסה לחדרי "אמא, אני לא זוכרת אל כל הנוסחאות" אמרתי לה
וניסיתי להרגיע את וויל "אל תדאגי, את מצוינת במתמטיקה, אני הולכת להכין לך
ארוחת בוקר משביעה לכבוד יום הולדתך" אמרה בחיוך ויצאה מהחדר.
"וויל תגיד מזל טוב אל תבכה לי" צחקתי קלות הוא הסתכל עלי וחייך
התלבשתי במהירות וירדתי עם וויל למטה.
"יומולדת שמח" שמעתי את קולו של אבי חייכתי אליו אמי הייתה במטבח
"החלטנו לקנות לך ליום הולדת את המכונית שתמיד רצית" אמר אבי "לא
נכון" קראתי בשמחה "כן נכון, תתפסי" אמר אי וזרק אלי את המפתחות.
תפסתי אותם ויצאתי במהירות מהבית שוויל בידי.
בחניה של הבית חנתה מכונית ספורט שחורה "אומייגאד" מלמלתי, כל
חיי חלמתי על שתהיה לי מכונית ספורט שחורה.
פתחתי אותה ונכנסתי לתוכה החזקתי בהגה בהתרגשות "ווילי היית מאמין
שתהיה לי מכונית כזאת ?" שאלתי אותו בחיוך.
הוא חייך בחזרה ותפס עם ידיו הקטנות את ההגה "אני מבטיחה שלך שאחר
הצהריים נעשה סיבוב גדול עם המכונית" אמרתי לו בחיוך.
יצאתי מהמכונית עם וויל וחזרתי לביתי "את שמחה מהמתנה ?" שאלה
אמי "זאת המתנה הכי טובה שאי פעם נתנו לי, אחרי ווילי כמובן" חייכתי.
"תאכלי את הפנקייקס הכנתי במיוחד בשבילך" אמרה בחיוך אכלתי
לאיטי, החל לרדת גשם "ג'יני תראי יורד גשם כמו שאת אוהבת" אמר אבי.
חייכתי.
השעה הייתה חמישה לשמונה, נשמע דפיקה בדלת "פתוח" קראתי
"מזל טוב" שמעתי את סאלי שרצה אלי וחיבקה אותי "זה בשבילך"
אמרה והביאה לי שקית החומה שהייתה בידיה.
"תודה" אמרתי בחיוך "תפתחי כבר" אמרה לי, הוצאתי
מהשקית מתלה בגדים שחור, פתחתי אותו, בתוכו היה מעיל עור שחור ארוך שמגיע עד לברך.
"איזה יופי, תודה סאלי" אמרתי וחיבקתי אותה.
"בואי נלך לבית ספר, אני לא רוצה להפסיד זמן מהמבחן" אמרה
"בי אמא ואבא, תודה רבה לכם" אמרתי וחיבקתי אותם.
הבאתי את וויל לאמי "להתראות ובהצלחה לכן" אמרה אמי ויצאנו
מהבית, סאלי הסתכלה על השעון שנח על ידה "פספסנו את האוטובוס" אמרה.
"לא התכוונתי לעלות על האוטובוס" אמרתי ופתחתי את דלת החניה,
נכנסתי למכונית והיא נכנסה אחרי "אני לא מאמינה, קנו
לך מכונית ספורט, איזה כיף לך" אמרה בחיוך.
התנעתי את הרכב ונסענו "יש לך רישיון ?" שאלתי "אני רק
צריכה לעבור טסט ואז יהיה לי" אמרה בחיוך.
הגענו לבית ספר, יצאנו מהמכונית "וואי ג'יני תתחדשי" צעק לי טום
מהמכונית שלו, נעלתי את המכונית סאלי ואני התקדמנו אל עבר בית הספר.
טום הלך לידי "מזל טוב, שחכתי לקנות לך מתנה, אבל אל תדאגי, את תקבלי
את המתנה שלי אליך בהקדם האפשרי" אמר בחיוך.
"תודה טומאס" אמרתי לו "לא סיכמנו בקליפורניה שאת לא תיקראי
לי ככה אף פעם ?" שאל אותי "אתה סיכמתי" אמרתי ומשכתי את סאלי מהר
אל עבר הכיתה.
התיישבנו במקום שלנו, סאלי דיברה איתי על סתם דברים שעלו בראשה.
הצלצול נשמע, כולם נכנסו לכיתה ואחריהם נכנס בוחן מבוגר "תלמידים,
היום אתם עוברים את המבחן הקשה ביותר שיהיה לכם השנה, הוא המבחן המסכם את כל שנות
לימודיכם, אך הוא לא אומר שלא תתקיים הבגרות, אני מקווה בשבילכם שהתכוננתם,
בהצלחה" אמר וחילק לכולם את דפי המבחן.
"אתם יכולים להתחיל" אמר.
התרגילים הראשונים היו לי קלים, לא התאמצתי כל כך, השאר דרשו קצת יותר
מחשבה.
סיימתי את המבחן ראשונה והגשתי לבוחן "בטוחה שסיימת ?" שאל
"כן" השבתי "אם כך תצאי מהכיתה בכדי של תפריעי לחברייך לכיתה"
אמר.
לקחתי את התיק שלי מהמקום ויצאתי מהכיתה התיישבתי על הרצפה צמוד לקיר הוצאתי
דף לבן ומחברת קשיחה, התחלתי לצייר את וויל בעיפרון דק.
החלו לצאת יותר ויותר תלמידים, הכנסתי
את הציור לתיק.
"ג'יני" שמעתי קול מעלי "מה ביל ?" שאלתי בקול אדיש
וקר "אני מצטער על אתמול, לא התכוונתי לצאת עליך, טום עיצבן אותי לפני"
אמר לי.
"טוב, מה אתה רוצה ממני ?" שאלתי אותו הפעם בפחות אדישות וקור
"הבאתי לך מתנה ליום הולדת שלך" אמר והביא לי קופסה ארוכה אך צרה וקטנה
"לא שכחת" אמרתי בחיוך קטן והבטתי בו.
הוא התיישב לידי והחזיק את ידי בעדינות "תפתחי" אמר לי, פתחתי
בעדינות רבה את הקופסא, בתוך הקופסא נחה שרשרת מדהימה ביופייה.
שרשרת זו הייתה עשויה מזהב לבן טהור, תליון לב עשוי מזהב לבן מצופה
מיהלומים קטנות היה תלוי על השרשרת.
"זה מדהים ביל, אך לא אוכל לקבל זאת" אמרתי והבאתי לו את הקופסא
"ג'יני תיקחי את זה, בבקשה ממך" אמר "זה יותר מידי יקר" אמרתי
"זה לא יותר מידי יקר בשבילי" גיחך בשקט והרים את השרשרת בעדינות.
"תני לי לשים אותו עליך" אמר בשקט הרמתי את שערי ונתתי לו לשים
לי את השרשרת על צווארי "זה כל כך מתאים לך" אמר וליטף את פני.
"שכבת י"ב אתם משוחררים לשאר היום" נשמע קול ממערכת הקריזה.
"תודה ביל" לחשתי לו ונתתי לו נשיקה חצי על השפתיים וחצי על הלחי,
חייכתי והלכתי לחפש את סאלי בכדי שנחזור ביחד.
מקווה שאהבתם,
מצפה לתגובות D:
יובלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
