פרק 3- הקניון והכלב

יומן יקר.

אני מצטערת שלא כתבתי אתמול. ישנתי אצל ניקי, חזרתי היום אחר הצהריים.

בסוף הלכנו היום לקניון בגלל שהקדימו את חוג הציור של ניקי ליום שני.

אז היום, אחרי בית הספר. יצאנו אני וניקי לשער בית הספר. אבא שלה הסיע אותנו לקניון "סטנפודיון". הגענו, אכלנו צהריים (סושי) והיה נחמד. ואז הסתובבנו בקניון.

הלכנו לחנות הראשונה מתוך הרשימה. אה, אתה לא מכיר את הרשימה נכון?

אז אני אספר לך. הרשימה היא רשימת החנויות האהובות עליי ועל ניקי בקניון "סטנפודיון".

אני לא אפרט את הרשימה. זה מלא מלא חנויות. נעליים, בגדים, אביזרים ,איפור וכו'..

טוב,בכל מקרה, בזמן שניקי מדדה בגדים בתא המדידה, אני חשבתי לעצמי.

דמיינתי את המסיבה, רק שאצלי, מה שאני מדמיינת לא יקרה במציאות. רוב הפעמים זה ככה. אז בקיצור, דמיינתי שאני נכנסת "דופקת כניסה". לבושה בצורה מדהימה!

אור לבן נדלק עליי, בריטני מסתכלת על מייקל שמסתכל עליי ואומר בלחש "זאת סאם?....וואו..." והיא אומרת   "או מיי גוד! לא!"  ומסתלקת לשירותים.

דמיינתי את הריקודים. אני נהנית יותר מכולם. ניקי וג'יימס על ידי... ומייקל...3>

אפילו את הסלואו. דמיינתי את עצמי יושבת על הספסל שמייקל ניגש אליי ושואל  

"רוצה לרקוד?" העיניים שלי זוהרות "כן.." אני אומרת בחיוך ענקי.

אני מסתכלת על בריטני, יושבת בצד והפרצוף שלה, כאילו "אני אנקום!" אבל אני לא מפחדת. מייקל מסתכל ישר לתוך עיניי ואני לתוך עיניו. והוא מתקרב אליי.....ו...

-

"מה את חושבת?" ניקי קטעה אותי.

היא מדדה שמלה אדומה קצרה עם כתפיות ספגטי וג'קט שחור קצרצר.

"מדהים!" עניתי לה. זה היה ממש יפה לדעתי.

"מצאת משהו?" היא שאלה אותי.

"אממ...לא" אמרתי.

"טוב,זה יחכה לי פה. בואי נסתובב עוד קצת. אולי אני אראה משהו יותר יפה בחנות אחרת."  היא אמרה ונכנסה לתא המדידה. היא יצאה ואמרה   "זזנו?"

"כן!" אמרתי עם חיוך קטן.

נכנסנו לחנות הבגדים השנייה.

הסתכלתי בבחינה על הבגדים. ואז... ראיתי את זה!

הבגדים האידיאליים למסיבה הזאת!

חולצה שחורה עם ציור של לב עם כנפיים בלבן וסקיני ג'ינס אדום!!!!!!!!!

חטפתי אותם מהמדף ורצתי לת המדידה.

ותנחש מה? זה היה מושלם! עפתי לקופה וקניתי אותם.!

חזרנון לחנות הקודמת וניקי לקחה את מה שהיא רצתה (השמלה האדומה)

והמשנו לחנות הנעליים. על המדף היו כמה זוגות מגפיים.

מדדתי ומדדתי... לא מצאתי משהו יפה.

אחרי זה הבחנתי בזוג אחד שהיה ממש בפינת החנות. מגפיים שחורות מהממות.

שאלתי את המוכרת "אממ.. אפשא לראות את המגפיים האלה?"

המוכרת שאלה "איזה?" אמרתי והצבעתי "אלה שם בפינה"

המוכרת אמרה "זה הזוג האחרון " היא הלכה לקחת אותם "מידה 38" היא אמרה.

"מושלם!" אמרתי ושמתי אותם על הקופה.

ניקי לקחה מגפונים עם עקב בצבע לק בורדו.

יצאנו מהחנות והלכנו לכיוון הגלידריה.

כשלפתע התקרבה אלינו בריטני.

"נו, מתכוננות למסיבה?" היא שאלה והרימה גבה.

דמיינתי את עצמי קופצת עליה ומושכת לה בשיער הצבוע שלה.

חזרתי לעצמי ואמרתי "כן, ואת?"

"לא עניינך" היא צחקה.

"אז איך הולך אם מייקל?" ניקי שאלה.

"הכל נפלא! רק לראות אותך מקנאה עושה לי טוב" היא צחקה.

"היי, תקשיבי!..." "לא, ניקי, זה בסדר."  עצרתי אותה באמצע המשפט.

העפתי את שיערי לאחור וחלפתי על פניה.

נשמע צלצול פלאפון. "זה שלי" אמרתי.

"הלו?" אמרתי.

"סאם?" אמא ענתה.

"כן אמא?"

"תחזרי הביתה. יש לי הפתעה בשבילך!"  היא אמרה בהתרגשות

"טוב,ביי" ניתקתי.

"מה קורה?" ניקי שאלה

"בואי נחזור אליי."

חזרנו הביתה.

"חזרתי!" קראתי בקול

אמא ירדה למטה. היא כבר חזרה מהעבודה. השעה הייתה

20:48 בערב.

"מוכנה?" אמא שאלה.

"כן, מה קורה?" שאלתי בהתלהבות.

"קיבלתי את העבודה!" אמא צהלה בשמחה.

"באמת?" שאלתי

"כן!" היא רקדה מרוב שמחה.

"וכבר קיבלתי משכורת ראשונה!"

"מגניב אמא!"

"עכשיו את מוכנה להפתעה האמיתית?"

"מה יש עוד?"

אמא הביאה קופסה והניחה אותה על הרצפה.

המכסה נפל, ובקע ממנו ראש קטן.@

זה היה כלב!!!!!!!!!!!!!1

"זה......זה.......זה.......כלב!!!?" שאלתי ושמחתי באותו זמן "שלי?"

"כן! אני יודעת כמה את אוהבת כלבים" אמא אמרה.

זה היה כלב כזה קטן.

השעה הייתה כבר 22:00 הייתי עייפה.

אז...לילה טוב! אה, והנה תמונה של הכלב.

את שמו את יגיד מחר.

ביי, XOXO  

צילמתי אותו בחצר.                                              

                         (הוא בן חצי שנה =)