"מה זה?" שאלתי את אמא שלי בכעס.

"זה....זה...אוקיי, אני אספר לך."

"מה? מה לספר לי?"

"רצינו לספר לך את זה לפני שתגלי לבד אבל...זה השתבש אז...זה בעצם מכתב קבלה לאקדמיה ש..."

"מה? אקדמיה? אני רק בת 14!" אמרתי בניסיון להוציא את עצמי מזה.

'אקדמיה? למה הם לא דיברו איתי על זה?' חשבתי.

"אני יודעת, ואבא שלך ואני דיברנו על זה, את תעברי לגור שם ורק  בחגים יהיה לך מותר לבוא ולנו יהיה מותר לבקר אותך"

"ומה עם ג'סי? ומיילי?" 

"מיילי וג'סי גם עוברים  לשם. מיילי למעונות של הילדים ואת וג'סי למעונות הרגילים"

"אמא, איך את רוצה שאני אגדל להיות אישה עצמאית, אם את שולחת אותי לשם!" ניסיתי להשמע כמו מישהי אינטלגנטית כדי שאולי

אמא תשתכנע, אבל ללא הצלחה.

"אתם עוברים לשם וזה סופי!" אמא אמרה בקול רם במין פקודה.

"טוב, בסדר. אבל למה לא ספרתם לנו על זה?"

"רצינו שזו תהיה הפתעה. מיילי וג'סי לא יודעים עדיין..."

"מה אנחנו לא יודעים?" ג'סי שאל בזמן שירד במדרגות ומיילי אחריו.

"אוקיי. הגיע הזמן לפגישה משפחתית!"

אבא ירד במדרגות והתיישב על הספה בסלון.

"ג'סי, מיילי, אתם עוברים לגור באקדמיה"  אמא נשמעה כמו עורכת-דין.

"אבל כבר העברתי את כל החפצים שלי לחדר!" ג'סי התלונן ונגס בתפוח שהוציא מהמקרר.

"אז תאסוף את החפצים שלך בחזרה לארגזים" אבא אמר.

אני וג'סי עלינו למעלה, ואחרינו מיילי.

"יש!" מיילי צעקה בלחישה.

"מה? יש? מה כל כך כיף בלעבור לשם מיילי?"

"אתם לא מבינים? אנחנו נהיה באקדמיה! בלי הורים ורק מורים מגניבים!"

"מי אמר  לך שיש שם מורים מגניבים?" שאלתי אותה.

"הלו... שכחת? חברה שלי לומדת שם. ג'סיקה? נו, זאתי שאוהבת את ג'סי?"

"אההה..." נזכרתי.

"טוב, אז אני הולך לסדר את הדברים שלי בארגזים"

"כן, גם אני" אמרתי ונכנסתי לחדר.

למזלי, אני לא הוצאתי את כל הדברים מהמזוודות והארגזים. רק אספתי כמה דברים והורדתי את הכל למטה.

ואחריי ירדה מיילי ואז ג'סי.

"טוב לפחות יש לנו זמן להינות מהבית הזה" ג'סי אמר.

"טוב...לא בדיוק" אבא אמר

"מה?" שאלנו ביחד אני וג'סי.

"מה?" מיילי חיכתה אותנו.

"אנחנו יוצאים עוד שעתיים" אמא אמרה.

"יש לנו זמן ללכת לקניון!" אמרתי בהתלהבות.

"אמ..טוב, בסדר" ג'סי ואמא אמרו.

נכנסנו לאוטו  ונסענו לקניון הגדול של מיאמי.

' אקדמיה, מה הם חשבו? אוף. הורים... מעניין עם מי אני יצא בחדר. אם הן יהיו נחמדות הבנות שם. אני מקווה שאני אמצא לפחות חברה טובה אחת שם.' חשבתי לעצמי בנסיעה.

אבא עצר את האוטו. הגענו! הדבר שאני הכי אוהבת בעולם והכי מרגיע אותי, חוץ מהגיטרה שלי.

נכנסנו למעלית שקופה שכזאת ועלינו לקומה האחרונה. קומה 7.

"יש לי תחושה מוזרה בבטן" מיילי אמרה.

"זה בגלל המעלת מותק." אמא אמרה וחיבקה את מיילי.

"עכשיו תסתכלו לצד ימין. אתם רואים בניין לבן גדול כזה?"

"כן..." ג'סי ואני אמרנו.

"מה כתוב עליו? תסתכלו טוב טוב." אמא אמרה.

" HBA HIGH BRUDGE ACADEMY" קראתי בשמחה

"זה....זה...האקדמיה!" שמחתי.

"זה ממש קרוב לקניון !" אני ומיילי אמרנו בהתרגשות.

"עכשיו נרגעתי" אמרתי והתאנחתי.

המעלית נעצרה.

"וואו!" אמרתי בהתפאלות.

"CLOVER" קראתי את השם של החנות הראשונה שמצאתי אחרי שעשיתי סריקה על המפה של הקניון.

"אמא! בואי!" אמרתי ומשכתי לה את היד.

"לא, לא, לא...אני לא בשביל להסתובב עכשיו...אני ואבא הולכים לבית קפה שם..הנה כסף. תשתוללי"

"200 דולר??? אמר...200 דולר?" נדהמתי מהנדיבות שלה.

"עכשיו תוכלי לקנות דברים לשנה הזאת."

"טוב. הפלאפון שלי אצלי.ביי!"

"נתראה עוד שעה, עוד שעה תהיי פה!"

"אוקיי!"

ישר רצתי ל"CLOVER".

קניתי חולצה אדומה שכתוב עליה "No Ending!" בכתב יפה כזה עם ציור של סרט צילום כזה מדהים,

חולצה לבנה שיש עליה ציור של כוכבים עם ציור של עניבה חמודה.

אחרי זה  רצתי לחנות אחרת שקוראים לה "SHOP OR "

שני מכנסיים קצרים אחד שחור ואחד ג'ינס משופשף ו-3 חצאיות ג'ינס חמודות.

אחרי זה רצתי לחנות אקססוריז שקוראים לה "B SHOPPING"

וקניתי בערך 7 זוגות עגילים ושתי שרשראות.

אחרי זה כבר כמעט נגמר לי הכוח והלכתי לחנות מעניינת ביותר שקוראים לה " EVERYTHING GIRLS WANTED"

קניתי שתי זוגות נעליים, שתי חולצות וליפגלוס.

"זה יעלה לך 100 דולר" המוכרת אמרה.

"אוקיי" הוצאתי את הכסף מהכיס.

נתתי לה את הכסף ויצאתי לכיוון בית הקפה.

אני כבר מחכה להגיע לאקדמיה.  עכשיו זה נשמע די כיף דווקא.

זה היה פרק ארוך כפיצוי על הזמן שלא עידכנתי.

3> את כולכם!