" וכשהשמש יוצאת מעל המים ומתחיל עוד יום אפור ,
ובנתיים אין סיבה ..
אז אני זוכר שיש שפתיים שרוצות אותי קרוב..
אני יודע שזכיתי לאהוב.. "
3 וחצי בלילה יושבים ושרים...
אתה עם הגיטרה..ואני מולך מסתכלת עלייך באושר..או כתוצאה מהשתייה?..
ואתה שר,והקול שלך..מה שהקול שלך יכול לעשות לי.
כל דקה אתה מפסיק "נו אבל מאמי..אני לא אוהב לשיר"
ואני שוב משכנעת אותך לשיר,בדרכים שלי :)
אני אוהבת לחשוב על זה,להיזכר בזה,להרגיש הכל מחדש..
להיזכר בך לוחש לי..נוגע בי..מסתכל עליי..
ומחייך עם הגומה הקטנה הזאת שלך,בדיוק כמו שאני אוהבת..
וכשאתה מתקשר בלילות..כל יומיים ב4 בלילה אתה מתקשר..
בדיוק אותה שיחה כל פעם -
"בואי אליי,אני רוצה שתבואי אליי"
"איך אני יגיע עכשיו? אין לי איך.."
"נו אבל תבואי!"
"אבל אין לי איך"
"טוב אז תבואי מחר.."
"טוב"
"מבטיחה?"
"כן"
ולנו יש את המסורת שלנו..אני באה,אתה מחכה לי בשער..
נכנסים בשקט בשקט לחדר ואז אתה במחשב ואני ליידך..
אתה מוצא סיבה לצחוק עליי,ואני מבטיחה להרביץ לך..
אתה מתגרה בי ואני צובטת,נושכת,בועטת..ואתה צוחק "חחח לא מפריע אפילו"
ואני מתעצבנת ומתחילה לעשות רעש יותר ממה שכבר עשינו..
אז אתה..אתה עלית ישר על הדרך שמשתיקה אותי הכי מהר :)
וזה כלכך כיף לי,וטוב לי,ונעים לי..וההרגשה כלכך נכונה.
ובנתיים זה טוב לי כל הקשר הזה..כמו שהוא עכשיו..
אבל מה יהיה בפעם הבאה? מה יהיה עוד שבוע,כשתתגייס?
ואפילו אין רגשות בכל הסיפור באמת?..אולי טיפה ציפיות אחרי השיחה אתמול..
אבל זה ייפתר..עוד מעט זה ייפתר.
" אתה מתקרב ומלטף את פני .. ונושם אותי ,
מלהט מולי ועיניי .. רטובות כלכך ..
כשחום גופך בי אוחז בי ומתרגש ,
לוהט בי ומתפתל , הכאב הזה ...
אתה אי שם בין שבר ובין ענן ,
בין דם ובין עשן ,
אבוד כלכך ולי אין כוח ,
אין כוח עוד לראות אותך נופל ..
אין לי כוח עוד ... "
ממצא כמעט את כל הסיפור.
טוב לי להיות איתך,לידך...נו אתה יודע.
אל תתגייס,אני אתגעגע..אני מפחדת.
סבא,הוא לא מרוקאי..הוא כורדי..זה יותר טוב? :)
כבר לא כותבת בשביל אחרים..טוב לי להוציא הכל..אם זה פה או סתם לכתוב במחשב..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
THE BITCH
16.6.08