חוקרת מוח (ונפש)

יש כמה אפשרויות, כולן קורצות לי ואף אחת לא מדברת אליי.

1. עם בעלי לעתיד ומשפחתו.

יתרון: לא נתפצל.

חסרון: הם מחפפים בהגדה של פסח. זו לא המשפחה שלי. צריך להיות מנומסים ומחוייכים רוב הערב (וזה גם ככה הולך להיות ערב לא קצר ומתיש).

2. עם ההורים ואחותי (+ קרובי משפחה רחוקים).

יתרון: אחותי. להכיר צדדים נוספים במשפחה שרואים לעתים נדירות באירועים ובחגים). ברגעי משבר אפשר לפרוש לאחד מחדרי הבית.

חסרון: לחגוג בנפרד מת', ההורים שלי (אם אני לא יכולה להיות כנה בבלוג שלי, איפה כן).

3. עם דודים שלי.

יתרון: המקום הקבוע שלי לליל הסדר, קוראים את ההגדה כמו שאני אוהבת, אנשים שאני אוהבת.

חסרון: בלי אחותי, יש מתח קל בינינו בתקופה האחרונה (קצת נעלבתי ממשהו שקרה, הם התנצלו, אבל מאז אנחנו עדיין די זהירים).  

4. עם בת דודה רחוקה שהיא גם חברה טובה.

יתרון: מחבבת אותה ואת החבר שלה.

חסרון: זו לא המשפחה שלי או שלה, אלא של החבר שלה. נדמה לי שהיא הזמינה רק כדי שתהיה לי עוד אופציה אם ארצה.

למען האמת, אני רוצה לבלות את ליל הסדר עם עצמי. וזהו.

לשאול את 4 הקושיות ולענות לעצמי. לקרוא את כל ההגדה ברצף בלי לקפוץ מאדם אחד לשני.

ולהחביא את האפיקומן עד אשר אבטיח לעצמי מתנה נחמדה לפסח.

כן, אני זקוקה לאנשים, אבל הפעם אני רוצה להיות קצת לבד.