חוקרת מוח (ונפש)

בשנים האחרונות, ביום הזיכרון אני נוהגת לחזור אל הבלוג הזה שכתבה אלכס לאהובה שנהרג ב-12.7, באירוע שהתחיל את מלחמת לבנון השנייה.

פגשתי אותו פעם כשהם באו למסיבה (זכור לי כבחור ידידותי ונחמד), ולמדתי להכיר אותו דרכה במכתבים שכתבה אליו בבלוג.

אלכס כותבת נפלא, אי אפשר שלא להתחבר ולהזדהות עם כל מילה ורגש שהיא כותבת עליהם לאייל.

זהו, היא כבר לא כותבת שם, וזה סימן טוב שהיא הצליחה להמשיך בחייה, למרות שאני יודעת שאייל תמיד יהיה שלה ואיתה.

הבלוג של אלכס, וכתבה עליו ב-ynet.