הופתעתי לגלות שההורים שלי לא היסטרים ויש לומר אפילו אפטים במידה מסוימת,על כל פיפס הם לא ירוצו איתי לבית חולים ועל כל שטות הם כבר לא נלחצים.
זה לא מחוסר אכפיות או מחוסר דאגה
הכל הם עברו יאמר לזכותם יש לי שלושה אחים שהעבירו אותם שלוש סדרות חינוך נקשות למידי.
ילדים שחזרו הביתה שיכורים כבר היה להם,וילדים שחזרו הביתה מסוממים כבר היה להם וילדים שלא חזרו הביתה גם כבר היה להם.
לא הרבה אני מחדשת עם כמה שאני מנסה.
ההורים שלי עשויים מברזל,או יותר נכון יהולמים ככה שזה גם יפה וגם חזק.
אולי זה הפינוק שאנחנו חיים בו או אולי הסביבה שמרמזת שלא משנה מה נעשה אבא יתקן ואמא תסדר,אבא יכפה ואמא תעזור אז אני יכולה להגיד בלב שלם שהמשפחה שלי מרשה לעצמה הרבה דברים שרובכם לא הייתם מרשים.
עוד לא ממש הצלחתי להבין אם אני אוהבת את זה שמותר לי הכל וכל הגבולות כבר פרוצים או שאני רוצה מסגרת וגבולות ודברים לשבור ולפרוץ,אבל בנתיים זה מה שיש לי ויש לומר שאם זה אני מנצחת.
אני יכולה להבין את הקסם שבמשפחה הדפוקה הזאת,משפחה אירופאית ראשי גבינה ככה אומרים.
הבית עם העיינים הכי נוצצת קוראים לנו,אפשר להגיד שיש לי נקודת התחלה מעולה.כל החברות שלי מאוהבת באחים וכל החברים שלי מאוהבים באחותי.
בוא נעשה קצת סדר בבלגן יש לי שלושה אחים
שני בנים ובת.אני הצעירה ביותר.
ואחרי השבועיים ההזויים שעברו פה הייתי חייבת להגיד משהו,ממש נהייה פה בית מלון,הוסטל לתיירים באים לארץ אלוהים ישמור מאיפה אנחנו קשורים לכולם.
אני אוהבת שמותר לי להגיד פה באמת מה קורה אז בוא נתחיל.
המשקל בשמים גבוהה מתמיד אבל זה בטיפול אני מקווה להצלחה עד הטיסה הקרובה.
מצבי הזוגי כרגע גם כן לא משהו,אני לבד יש לומר לבד מתמיד יכול להיות מבחירה יכול להיות מלת ברירה אני אעדיף לקחת לי את האופציה של הבחירה,תודה בכל זאת.
אין לי מוטיבציה אני חייבת בחור שיכניס אותי לתלם.
כשיש לי חבר אני מרזה ומרזה כי ככה אני זה פשוט הרבה יותר קל,יש לי תעסוקה ואני שורפת מעט קלוריות.
אבל חורף עכשיו אם לא שמתי לב עוד ואני לבנה ושמנה ומחכה כ"כ לקיץ שזה מבחיל.
אני משתדלת ואני מנסה ועכשיו אני גם אצליח אין ברירה עד הטיסה לפחות אחרי זה כבר נסתדר.