נשבעת שאם עוד פעם אחת מישהו יציע לי לעשות מחליק, אני אתלתל לו את הצורה! ><
באמת, עד שהצלחתי להשיב את התלתלים הנפלאים שהיו לי בגיל 6.. רק מה שחסר לי זה להרוס אותם עם מכשיר דורסני כמו זה. (חוץ מזה שזה בכלל לא מחליק לי את השיער אלא זה גורם לי להיראות כמו מכשפה :/).
אז כמו בכל שנה בסוכות אני ומשפחתי המורחבת יצאנו לחופשה משפחתית בוילה. נראה לי שבכל פעם אנחנו משתדרגים בוילה- הפעם זה היה דומה כמעט כמו לוילה מה'יפה והחנון'- עם חצר גדולה ובריכה וג'קוזי, שלוש קומות וחדרים שנראים כמו החדרים בטיטניק. אני אוהבת את החופשות המשפחתיות האלה, אל תשאלו מה עשיתי בשביל להשתחרר למשך כל החג רק בשביל החופשה הזאת (אני יכולה לשכוח מחופשת שחרור -_-).
אבל הפעם לא עשיתי שחייה לילית למרות שרציתי, שזה די חבל... זה כבר כמעט הפך אצלי למסורת- לחכות עד שהשמש תשקע ושהלילה ירד, ואז לקפוץ למים הקפואים, להרגיש את הקור החודר את העור מלווה בתחושת רעננות, לתת לרוח הנעימה להציף אותך בתחושת שלווה ולצוף על המים רגועה ולהביט בשמיים מלאי הכוכבים. עד הרגע ההוא אי אפשר באמת להרגיש את ה'חופש'.
בני הדודים שלי לעומת זאת מסתכלים טיפה אחרת על הרעיון שלי, איך שהם שומעים 'שחייה לילית' הם ישר- 'מהה? איך את מסוגלת! המים הם מינוס ומשהו מעלות! את תקפאי למוות!' (זה מצחיק, כי אז החדרים שמעוצבים כמו 'הטיטניק' באמת יתאימו XD אבל אני אחת שרגילה לקור...)
רגעים לא משמעותיים מהחופשה ההיא-
*אני אחותי ושתי הבנות דודות הלכנו לבית קפה בנמל רק בשביל לאכול טימטם כמו שצריך.
אגב, למי שלא יודע (אוי למי שלא יודע!!) זה טימטם-
וכל הקטע בטימטם זה לנגוס בשתי הקצוות מה שהופך את השוקולד לסוג של קשית. טובלים קצה אחד במשקה ובקצה השני ניתן לשתות את המשקה דרך השוקולד וזה ממש טעים!
אני לא מסבירה את זה סתם, חשבתי שכל אחד בעולם יודע את השיטה לאכילת טימטם (זה הרי ידוע!). טוב אז מסתבר שהבנות דודות לא ידעו ואיך שהם אמרו לי את זה הסתכלתי עליהם במבט של 'מההההההה?! O:' אחד גדול. הייתי בשוק, חשבתי שקודם כשקנינו את הטימטם הם ידעו בדיוק על מה אני מדברת כשהצעתי לקנות את זה. אז החלטנו שברגע זה נעשה לנו כוס קפה או שוקו ואני אלמד אותן איך לאכול טימטם, אבל כיוון שלא היו לנו משקאות הנ"ל החלטנו פשוט ללכת לבית קפה.
זה מאוד משעשע, נראה לי אנחנו היחידות שהולכות לבית קפה רק בשביל לשלוף טימטם מהתיק ולאכול אותו יחד עם המשקה. הן כולן קצת התפדחו בהתחלה, כל הזמן התלחששו ודיברו כאילו אנחנו משתמשות בסמים- "שש.. שאף אחד לא יראה!" "זה נמצא אצלך בתיק?" "תסתירי.."
אבל ברגע שהוצאנו את הטימטם כולן שכחו והתרכזו בכמה השיטה מגניבה ושהשוקולד כל כך טעים! (במיוחד כשהוא נמס מהמשקה החם).
אגב- המבט של המלצרים שראו אותנו היה מה שאפשר לכנות priceless!
*אני כל הזמן נידנדתי שנלך לים (גם אם לא אמרתי זאת במפורש, רמזתי את זה באופן עקיף).
לא הייתי בים נראה לי מלפני שנתיים כשהייתי בקוס ביוון וכבר נמאס לי לראות בריכות. מאוד התגעגעתי לאווירה הזאת של הים- עם החול, הריח המלוח של הים, הגלים והקונכיות... והשקיעה. וואו השקיעה בים תופסת אותי כל פעם מחדש. כל כך יפה!
נורא רציתי ים, אבל אף אחד לא זרם איתי. כולם היו נורא יבשים- תרתי משמע. (באמת שאני חייבת להפסיק להשתעשע ממשחקי מילים שרק אני צוחקת מהם).
בנתיים עשינו תוכניות אחרות, אבל אף אחד לא היה מרוצה מאיך שהתוכניות שלו היו- כולם אז אמרו 'אולי נעמה צדקה, באמת היינו צריכים ללכת לים'. הא! אמרתי לכם!
לבסוף הלכנו לים, אבל לא נכנסנו למים כיוון שכבר היה מאוחר מדי. בכל זאת היה כיף להרגיש שוב את האווירה הזאת של הים ^^
לא קשור אבל-
לפני 4 שנים כתבתי את הפוסט הזה.
בפוסט ההוא כתבתי על זה שבני דודים קטנים שבאו לבקר אותנו עשו בלגנים אצלי ואצל אחותי בחדר. לאחותי שהייתה בחוג קפוארה יש שלוש חגורות שתלויות בחדר ואחת הבנות דודות שאלה אם זה חבל קפיצה XD אחותי שראתה בחגורות כמשהו קדוש מיד קראה 'לא לא לא לא!' ומנעה מחגורת הקפוארה היקרה שלה להפוך לחבל קפיצה.
למה אני מספרת לכם את זה?
היום אחותי (שכבר לא בחוג קפוארה אלא בחוג התעמלות קרקע) הייתה צריכה חבל קפיצה בשביל האימונים שלה, הבעיה היא שאין לנו בבית חבל קפיצה. אחרי הרבה חיפושים היא פשוט החליטה בשיא האדישות 'הממ.. יש לי כאן את חגורת הקפוארה. זה יכול להתאים'. היא אפילו ניסתה לראות אם זה באמת עובד XD
אני שנים צוחקת עליה על זה שחגורת הקפוארה שלה כמעט הפכה לחבל קפיצה, ובסופו של דבר אחותי בעצמה היא זאת שמשתמשת בה למטרה זו. אני מניחה שהחגורה כבר לא כל כך 'חפץ קדוש' כמו שזה היה לה פעם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נעמהנונה:]