(אזהרה- עבר עליי יום מאוד ארוך ומעייף, וגם לא צרכתי את מנת הקפאין היומית ככה שאני כותבת עכשיו בלי לחשוב יותר מדי (או בכלל לא), אז אל תצפו לפוסט חכמה. את הפוסט שאתם בוודאי רוצים תוכלו למצוא בעוד יומיים- מקסימום שלושה. עמכם הסליחה.)
-פוסט שמיועד לאנשים במצב כפית-
אהמ, אוקי.. אני נמצאת כרגע בבית של סבא וסבתא ואוכלת לי להנאתי כעך.
סבא שלי מכין כעכים ממש טעימים. אני בדר"כ אוהבת עוגיות, מתוקות כאלה ולא מלוחות, אבל הכעכים המלוחים של סבא שלי... ואוו אני מתה עליהם.
עוד יותר אני מתה על המילה 'כעך' עצמה. רק לחשוב על זה שאני אוכלת משהו שנקרא 'כעך' זה ישר עושה לי את זה. וזה מצחיק. המילה. כעך.
הנה אני אגיד שוב-
כעך.
-אני באה למשרד-
אני: "מישהו רוצה כעך?"
מישהי: "מה זה כעך?"
מישהי2: "מי לעזאזל קורא לזה 'כעך'?"
מישהי3: "קוראים לזה בייגל!"
מישהי2: "כעך זאת מילה של זקנים XD"
אני: "אני קוראת לזה כעך!"
___
מכירים את הבדיחה הזאת-
שני בייגלה חוצים את הכביש ופתאום אחד נדרס ומת.
בהלוויה ממרר הבייגלה השני על קבר חברו ואומר: "היית לי כאח"
(תהייה פילוסופית- אולי זאת בכלל מילה באידיש?)
__
ראיתי תמונה באחת הקבוצות המגניבות האלה בפייסבוק:
אז ניסיתי את זה עם המילה 'כעך'.
סבתא נבהלה וחשבה שמשהו לא בסדר איתי :/
משהו לא קשור-
דיברתי עם מישהי בפלאפון, ובמהלך השיחה התברר שהיא לא יודעת מה זאת הקבוצה 'אנשים בינוניים וסבירים'(!!!)
אני כזה- 'מההההה??' O:
היא די הייתה אדישה ושאלה 'זה משהו שאני אמורה לדעת מה זה?'
..
.
להגנתי נמנעתי מלהגיד דברים כמו 'איפה את חיה??' וכדומה, כי אז הייתי יוצאת עילאית ומתנשאת. במקום זה בחנתי אותה 'תשאלי כל אחד שאת מכירה אם הוא מכיר את זה'
היא חזרה אליי כעבור 5 דקות: "אמ.. טוב כנראה אני היחידה בעולם הזה שלא מכירה את הקבוצה"
אמרתי לה "לא נורא, לפחות אם יהיה צונאמי או רעידת אדמה נוכל להשתמש בחללית שלך וננצל D:"
שיט. בכל זאת יצאתי עילאית ומתנשאת.
פוסט הבא יהיה יותר נורמלי... :/
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נעמהנונה:]