היי לכולם!
אז לא מזמן חזרנו מחופשה בוילה כמו כל שנה עם המשפחה המורחבת. היה מאוד נחמד, במיוחד בעונה הזאת כשהאווירה סתווית ולא חם ולא קר מדי. טוב, לי אישית היה די חם אבל זה כנראה בגלל שאני רגילה לקור.. בת דודה שלי תמיד אומרת לי את זה, 'את גרה בצפון אז אין פלא שלא קר לך'.
בכלל היה לנו מזל מהבחינה הזאת, כי בתחזית אמרו שיירד גשם אבל בסוף לא היה שום דבר כך יצא שיכולנו ללכת לים. הפעם אף אחד לא התווכח איתי ולמדו את הלקח משנה שעברה XD אבל לא נכנסתי למים משום מה.. רק היינו על החוף והיה שם איזה צלם חובב שצילם אותנו O_O
גם הפעם לא עשיתי שחייה לילית, הייתה לנו בריכה מחוממת בוילה וכל הקטע בשחייה לילית זה להיות במים של מינוס ומשהו מעלות! (טוב על מי אני עובדת, סתם לא היה לי כוח להכנס.. והיא גם קצת הייתה מזוהמת :/)
בכל מקרה, היה לי מזל רע בחופשה הזאת. הגוף שלי החליט פתאום שהוא נגדי וממש לא הרגשתי טוב, היה לי משהו בפה שכאב בטירוף ולא יכולתי לאכול כמעט, וגם הבטן שלי כאבה מאוד. בקיצור, במקום להנות חייתי שם על כדורים 
יש לי מין אמונה כזאת שדברים רעים קורים בשביל שדברים טובים יקרו, ודברים טובים קורים בשביל שדברים רעים יקרו. כנראה שעד כמה שציפיתי לחופשה הזאת, משהו שעושה לי טוב, אז היה חייב לקרות לי משהו שיקלקל הכל. או שזה פשוט סתם מין מזל רע שכזה, נוסח 'מה שיכול להשתבש אכן ישתבש'.
ביום השני שאלתי את עצמי אם בכלל להצטרף אל שאר המשפחה (שתכננו לנסוע ליריד) ולא להשאר לנוח בוילה. בסוף החלטתי להצטרף אליהם וכל הזמן אמרתי לעצמי לחשוב חיובי.
היריד היה נחמד מאוד, היו שם הרבה חנויות ודוכנים שהציגו מגוון של חפצים יפים ומעניינים. הייתה שם חנות ספרים של סטימצקי שבה ראיתי את הספר 'הרץ במבוך' ספר שרציתי לקרוא, אבל בגלל שהזמנתי כבר בחנות אחרת אז לא קניתי.
המשכנו שם ללכת, בדרך שתיתי מיץ רימונים שהיה מאוד טעים וגם עזר לי נגד כאבי הבטן, ובאיזשהו שלב עצרנו קצת להפסקה. הבחנתי אז בדוכן קטן כזה בפינה של ילדות שמכרו כל מיני חפצים שלהם עליו היה תלוי שלט 'הכל ב-5 שקלים'. זה גרם לי לחייך ולהזכר שגם אני עשיתי משהו כזה בגיל שלהן עם חברה, זה היה מין תחושת נוסטלגיה ששטפה אותי באותו רגע. ואז פתאום ראיתי שבין כל החפצים היה את הספר ההוא. ככה מזווית העין קלטתי אותו. (וואו, מה הסיכויים שדווקא הספר ההוא יהיה שם O_O)
הסתכלתי פעם על הספר, פעם על השלט של ה-5 שקלים והייתה לי מין התלבטות כזאת. הרי כבר הזמנתי את הספר בחנות אבל בטח שם זה יעלה לי איזה 100 שקל (94 ליתר דיוק).
בסופו של דבר חשבתי 'לעזאזל עם ההזמנה', מישהו אחר בטח יוכל לקנות אותו, הרי לא חסרים אנשים שבאים לחנויות סטימצקי או צומת ספרים. כאן בדוכן הזה יכולתי לעשות משהו טוב לילדות, במיוחד כשנזכרתי בעצמי הילדה שעמדה בציפייה ליד דוכן, ככה שני הצדדים מרוויחים תרתי משמע. הוצאתי שטר של 20 שקל, ניגשתי לדוכן ההוא וקניתי את הספר. אמרתי להן לשמור את העודף כי בכל זאת.. הרגיש לי לא נכון להביא רק 5 שקלים. בכל אופן זה שימח אותן :]
אחר כך הייתה לי מין תחושה טובה כזאת שאפפה אותי. לא ידעתי איך להסביר אותה אבל הרגשתי שימחה שגרמה לי לשכוח מכל מצב הרוח הנאחס שהייתי בו. בשאר היום מצאתי את עצמי נהנית ושוכחת לגמרי מכל הכאבים וממש לא הרגשתי כמו אחת שאין לה מזל.
אני לא יודעת אם זה קשור לאמונה ההיא או שזה סתם קטע שכזה. הייתה פעם מישהי שהסבירה לי על קארמה ועל זה שאם עושים משהו חיובי אז גם מקבלים משהו חיובי.
בסופו של דבר זה לא משנה, העיקר שנהניתי מהחופשה :]
אה ובנות הדודות שלי התלהבו מהרעיון של הטים-טם בפעם הקודמת, אז הן קנו חבילה ותיכננו שניסע שוב פעם לבית קפה לאכול יחד עם משקה חם. אבל בסוף סתם ישבנו עם זה מול הטלוויזיה וראינו סרט. זה גם משהו XD
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נעמהנונה:]