ניפגשתי עם עמית היום...
הרגע חזרתי מארומה (אני לא מאמינה ששוב הוא גרר אותי לבית קפה
)
כיאילו.. בהתחלה הוא כזה אמר שהוא שמח לראות אותי ושנורא נורא רזיתי
זה גרם לי להרגיש טוב שהוא שם לב:]
וסתם דיברנו קצת מה חדש וזה...ואמרתי שאני מצטערת שהייתי כול כך מגעילה ונפרדתי ממנו כול כך מהר ואז שגם לא דיברנו..
והוא אמר שהוא גם הצטער בהתחלה אבל שהוא רואה שאני לא בסדר
(מהההה?!?!?!?!?!)
ושהוא רואה שאני לא אוכלת וזה ושהוא שמע שהתעלפתי והכול
ושהוא יודע שיש לי "הפרעות אכילה"
ושהוא לא יכול להתמודד עם זה וזה..
וזה כאילו ממש ביאס אותי..אני שוב מרגישה שאף אחד לא מבין אותי אפילו מישהו שאהב אותי ואמור לתמוך ולהבין אותי!
זה כמו שבנים הולכים לחדר כושר כדי שיהיו להם שרירים והם שותים כל מיני חלבונים כאלה כדי לפתח את הגוף אז בנות ששמנות עושות דיאטה.. וספורט
מה הקשר בכלל להפרעות אכילה!
נראה מה אתה היית עושה במקומי...אוף!!!
בסוף סתם כזה הייתי מבואסת כל הפגישה וברור שלא הזמנתי כלום והוא גם עיצבן אותי אז אחרי כמה זמן פשוט הלכתי:\
בכל מקרה, כבר חשבתי שאני רוצה לשמור על קשר אבל הוא כול כך עיצבן אותי שפשוט..:[.. וויתרתי על זה:\
בכול מקרה ביומיים האחרונים ניסיתי לאכול הכי מעט שאני יכולה.. למרות שביום ראשון הלכנו עם כל המשפחה לחגוג יום הולדת לבן דוד שלי בספגטים
הכריחו אותי לאכול פיצה 
זה היה כזה אישי ויחסית קטן ואכלתי שתי משולשים, אבל עדיין זה בטח המווווןן קלוריות
אבל עשיתי אחרי זה המון חבל, אני מקווה שזה מפצה:\
אני מקווה שהמשך השבוע יהיה יותר טוב...
לפחות מתחילת השבוע שלי:[
בהצלחה לכולםם
טינספו לעידוד3>
פשוט שלמות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
fat reflection