פרק שלוש חלק /שני הוא מאוד קצר יותר ממה שציפתי
זה רק לכמה ימים בקרוב יתחיל לפורסם פרק 4
תל אביב 14:30
האישה נכנסה לקפה- איטרנט מקומי, היא התקדמה לקופות ושילמה במזומן על השירות של השימוש ברשת
היא הדליקה את המחשב ופתחה את המסנג'ר דרך האיטרנט.
"זה אצלי" היא שלחה לאחד אנשי הקשר.
"מצוין" ענה האיש הקשר המסתורי שאליו נשלחה ההודעה
"אני צריך שתביאי לי גם עוד חומר ליפני שמכס יעלה על הדברים שיש במכולה" המשיך האי קשר
"מה מספר המכולה ?, ואיפה אני אומרה לקחת אותה ?" שאלה
" נמל תל אביב עוד שעה היא מגיעה, מספר מכולה היא US764442387"
"ליפני שאני הולכת להביא יש לך הערות ?" שאלה אותו
"כן אל תתפלי ממה שתראי שם פשוט תביאי" ענה לה לאחר זמן קצר
"תודה ולהתראות" היא התנתקה
היא תהתה במוחה מה יכול כל כך להפתיע אותה היא נכנסה למכונית ונסעה ליעדה.
חיפה שעת ערב
דניאל התחיל להתכונן ליציאה, הוא בדק את האמיילים שלו למקרה שיש בעיה, ההודעות היו בעיקר על פגישות הנהלה ודיונים כלכלים נוספים. הוא ירד במעלית לחניה הוא נכנס למכוניתו הדליק אותה ויצא מהחניה התת קרקעית של הבניין.
דניאל התקדם לכוון היציאה ממתחם מת"ם, הוא פתח את התא הצדדי והוציא את האלבום החדש שהגיע רק היום בבוקר מחול- Wastefal- Soliran 21הפקקים בדרך היו צפויים וקשים ,בשעות האלה לא משנה כמעט מאיפה תיסע בחיפה תמיד בסופו של דבר תיצתרך לעמוד השאלה איפה הכי מעט זמן
דניאל נסע דרך פרויד הוא ידע זו הדרך עמוסה לרוב אך היא גם הכי קצרה ביותר שהוא יגיע לביתו, לבסוף הוא הגיע עד ליד מרכז חורב, איזה תחושת בטן אמרה לו שיקרה שם משהו הוא לא ידע מה, אבל הוא ידע שיקרה משהו טוב או רע, דניאל המשיך לעלות בשדרות מוריה, הוא נכנס לסמטה קטנה באזור,והתקדם לאחד הבתים שבקצה הסמטה, הוא החנה את הרכב , ועלה את שלושת המדרגות לכיוון ביתו. דניאל נשק לאישתו ואכל עם אשתו ,שני בניו וביתו ארוחת ערב.
לאחר ארוחת הערב בדק אמיילים, התקלח צפה בטלוויזיה והלך לישון
האישה עמדה בנמל והתבונה בים בשקט ובאוניות התקרבות היא תהתה במוחה איזה ספינה עליה נמצאת המכולה שהיא מחפשת, "טוב אז באיזה רציף זה" שאלה את עצמה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: