איך הרבה זמן שלא פירסמתי
עבר סוף סוף המצב רוח הרע מביטול הפסטיבל מטאל,שונא להזכיר את זה
בכל מקרה אני אשתדל לפרסם לכם בקרוב את פרק 5 שבקרוב ישיים עריכה
כמו כן, אשמח בכך שתעזרו אם תפיצו את הסיפור בבלוג שלכם באיזה צורה, כמו קבועים, סיפורים שאתם מפרסמים אנערף זה מאוד יועיל לי
ליפניה שאתם קוראים אני רוצה להודות לסניק צ'אן המלכה cullen כאו בישרא שערכה לשונית את הפרק אני מוה לך מאוד מאוד ואין לי מילים איך להודות לך תודה רבה
24.8.07
שעת לילה מאוחרת.
השעות הללו החלו להשפיע עלי, בעיקר בעייפות העיניים שלי נהיו כבדות יותר ויותר, הורדתי את הידיים מהקלדת ומתחתי את הגוף. החושך הקיף את החדר מעבר שבו נמצא המחשב והרגשתי כאילו אני מתבונן באור הקלוש היוצא מן המחשב. כאילו הוא מקור האור היחידי שקיים בעולם הזה. הקשבתי לשיר Crimson שלEdge of Sanity המדבר על סוף האנושות, תהיתי לעצמי כיצד באמת תיגמר האנושות שלנו; האם היא תיגמר במכה אחת, מטאור, התפוצצות הכוכב או באיטיות, על ידינו או חייזרים שהם כוח חיצוני. הכל נראה הגיוני בצורה כלשהי. בכל מקרה, בטלוויזיה אחותי צפתה בסרט 'האויב שבפנים' שגם הוא מתחיל בקטן; מגפה שמתפשטת על כל העיר ואחר כך על כל העולם. עלתה לי שאלה בראש: 'מי יהיו אלה שישרדו המטאליסטים שמכונים הפריקים אצל הערסים, הערסים והפקצות או שבסוף כולם ימותו?'
אבל האם יש לאנשים יעוד מה להיות?, אם להיות מטאליסטים, פריקים, ערסים או שזה יד הגורל. רוב הנערים מפתחים אישיות בכיתה ז' עד י"ב. שם כל אחד מחפש את מקומות, אני לא חושב שאף רוצה להיות בין המנודים. זה פשוט קורה ואין מה לעשות נגד זה, ואז קמה קבוצה חדשה, מטאליסטים שמאופיינים בעיקר בסוג המוזיקה שמאזיניה שומעים.
'עוד מעט היום הגדול', אמרתי לעצמי, 'עוד מעט, ממש בקרוב זה יקרה.'
עליתי למיטה לישון, והמשכתי עם מחשבות אלה ללא כל הסבר, מוצא, תוצאה או מסקנה.
נרדמתי לאחר כמה דקות ואולי אפילו שניות.
איי שם בדרום הארץ במקום לא ידוע
עמדו שלושה אנשים, הם הסתכלו על אחד ההרים שניצב במרחק והם לא דיברו אחד עם השני, רק הקשיבו לרוח, ועמדו כעמוד תומך בגורד שחקים עצום.
מהאוהל מאחוריהם יצא אדם. לא היה ברור אם זה גבר או אם אישה, הם לא הסתובבו לכיוון הדמות, הם אפילו לא הזיזו עפעף, פשוט המשיכו לעמוד באותו מקום, כחיות היודעות שיקרה משהו.
השירlet it be" " של הביטלס התנגן ברקע למרות הרוח החזקה הוא נשמע בכל האזור, כמו שיר שמביא תקווה לעולם בכל צרה, כאילו הוא תמיד יהיה ותמיד היה שם.
"אתה עונה ?" שאל אחד הגברים.
הגבר לא הסמיק כלל, הסתכל על השיחה ואמר "כן, אני עונה".
הוא לחץ על הכפתור והתרחק מהמקום. הוא ידע שעשה טעות בכך שהביא את הטלפון, אך הפעם זה היה חשוב, יותר מתמיד וממה שהוא ציפה בכלל. כבר מהרגע שהגיע חשב שזאת טעות, אבל כרגע הא הרגיש שהוא עשה את המעשה הנכון. הוא ידע זאת לפי המספר והפעם האחרונה שקיבל מאדם זה שיחה הייתה כאשר היה לו פלאפון ישן מאוד רק כשכל התופעה הזאת החלה הוא דיבר אתו ומאז הוא לא דיבר עם אותו אדם. הוא היה מתקשר רק כשזה היה חשוב מאוד, ולא סובל דיחוי, האדם הזה שווה את הבושה ואולי את מה שלא יביא עליו שוחר.
"כן" הוא ענה
"מה נשמע?" ענה הקול
"בסדר, מה איתך?" הוא שאל
"אני צריך שתבוא" אמר האיש בצד השני.
כאשר הוא חזר, הגברים כבר הלכו מהמקום אך האדם הרביעי שיצא מהאוהל היה נוכח.
"הם הלכו לכיוון ההר" אמר הקול אך לא היה ניתן להבין במדויק עם זה זכר או נקבה בלל מכשיר לעיוות קול שנראה עליו ונשמע מזויף במיוחד.
"כל אחד כאן, כפי שידוע לך, עושה כאן עבודה מסוימת, בוא ואראה לך את העבודה שאני מטיל עליך".
הוא הרגיש שזה הולך להיות משהו קשה במיוחד, התחושה המוזרה שאמרה לו את זה, היא אותה תחושה שאמרה לו, שכדי להביא את הפלאפון.
האדם החל לדבר "תחפור בור באזור הזה. כרגע יש לך את העת הפשוטה הזאת כדי לא לעשות יותר מידי רעש, ברור?"
"ברור" הוא ענה ללא כל ספק.
"תחפור אותו מאה מטר מזרחה מכאן, מאה מטר במדויק, מצדי?, תמדוד דרך הרכב,מודד צעדים, לא איכפת לי אבל מאה מטר במדויק. תחזור כמה שיותר מאוחר, שלא יהיה יותר מידי אור. המשימה לא תגמר היום וזה בטוח תלך לישון ברכב שלך. מחר תצטרך להמשיך." אמר האדם שמולו בצורה כל כך ברורה אף מרתיעה.
הגבר הנהן לאשור זאת לשוכרו ומיד לאחר שהאדם הסתובב החל בעבודה, הוא לא ידע איך למדוד מאה מטר, הוא הוציא מפה מרכבו וסרט מדידה, וסימן את הנקודה בה עמד ובדק את הקנה מידה, הוא מדד צעד ממוצע שלו, אך שיחתו האחרונה עדיין הדאיגה אותו.
הוא הגיע לאזור שבו הגיע למסקנה שצריך להיות הבור, והחל לחפור עד עליית השמש. ברגע שראה את הזריחה המרהיבה, הבין שעליו לסיים שלא ירא. הוא נכנס לרכבו, עצם את עיניו
אך בליבו עדיין עלה חשד שלמה הוא עושה את זה ומה הוא עושה בכלל.
זהו תגובות בונות ?
אהה וכן חברה של אחותי ביקשה שאכתוב שאתמול היא עישנה חשיש
stay metal
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: