הפרק השני הוא דיי ארוך וחופר כנראה כמעט שני עומדי וורד לאחר הקטנת הכתב לאריאל 10 בנוסף מומלץ לשמוע devil doll בזמן שאתם קוראים את הספר המוזיקה המצמררת שלהם (בעיקר בשעות הקטנות של הלילה) מתאימות ביותר לספר (כי ברוב הזמן שכתבתי את הספר הקשבתי לשירים שלהם)
הכתב קצת צפוף אם זה מפריע תגידו אני ערוך
אפשר גם להגיב עדיין לראשון אם אתם רוצים אני עדיין אבדוק
לפרק הראשון לחץ כאן
אם זה לא עובד http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=565948&year=2008&month=6
23.8.07 בוקר, פארק הירקון תל אביב
אנשים רבים הלכו בפארק הירקון, רבים מהם היו מנקים או סתם אנשים שעשו הליכות או ריצות בוקר. אחד מהם היה גבר לבן שלבש חולצה שחורה קצרה, מכנסי ספורט קצרים המגיעים עד לברכיים ותיק עסקים על כתפו, הוא היה נראה כמו עוד אחד שיצא להליכת בוקר על מנת להוריד כמה קילוגרמים, למרות שגופו היה בנוי ושרירי. הוא היה נראה חשוד במעט בתחושת אינטואיצייה, או שזה בגלל המבט הקר כל כך בעיניו שיכול להקפיא אדם במקום, הוא היה נראה נחוש מאוד במה שהוא עושה, לא היה לו ספק מה הוא עושה כמו מפקד המוליך את חייליו.
הוא התקדם לכיוון אזור השכרת הסירות, שכר סירה אחת, ושילם מראש לשעה.
הוט שט בנחל לאי קטן' במרכזו הוא החנה וקשר את הסירה והתקדם למרכז האי.
חיכה לו שם אדם' לא היה ניתן להבדיל אם זה גבר או אם זאת אישה, אך הוא ידע היטב מה הוא עושה כאן ברגע זה, האדם מולו היה לא היה כל כך גבוהה לא יותר ממטר שבעים וחמש, הגבר היה גבוהה יותר ממנו בכמה סנטימטרים. לא ראו את שערותיו, גופו היה שרירי במקצת ולא בלטו בכלל שדיים או כל סימן אחר שמראה על מין הנשי או סימן גברי.
האדם הוציא פתק שכתוב עליו "זה אצלך ?" הפתק היה מודפס ממוחשב במילים אחרות הוא ידע מה תהיה תשובות המחשבה הזאת הלחיצה אותו, הוא ניסה להסתיר זאת אך הייתה יכול לראות את ידו הרועדת שהראה את זה בצורה שקופה כל כך ,האדם לא רצה שידעו עם הוא זכר או נקבה. הגבר ענה "כן אבל זה לא כאן".
"למה ?" הוא הוציא פתק מידית, הוא ציפה לתושבה הזאת אבל ממש, רגלו של הגבר החלה לרעוד גם כן הוא האמין שהוא יצפה לתשובותיו, אבל לא כל כך מהר, הגבר הבין שהאדם שעמד מולו, הבין שהוא הרבה יותר חכם ממנו ולא כדי לשחק אתו משחקים " אני חשבתי, שקודם כדי שתראה את זה ושתגיד לי את דעתך בנושא" אמר הגבר.
שרר שקט על האי במשך שתי דקות אפילו ציפור לא ציצה לפתע האדם מולו פתק נוסף:
"לפחות המסמכים אצלך ?" הוציא האדם את הפתק שחיפש
"כן, הם כאן והם נכונים, יש כאן מידע שהייתי בספק אם הוא אמיתי או רק המצאה של איזה אדם מטורלל" ענה הגבר והוציא אותם מתיקו והגיש אותם לאדם מולו.
הוא הוציא פתק נוסף שעליו היה כתוב "מצוין", ולאחר פחות מעשר שניות עוד אחד" בו אחרי בבקשה " היה כתוב בו.
הגבר, מיהר ללכת אחרי האדם שצעד לסירה שהוא שכר. שהגבר עלה על הסירה, האדם הוריד את החליפה והמסכה שהיו על פניו ועל גופו, מייד באותו רגע הוא הבין, זאת אישה לא גבר כפי שחד, היה לה גוף מדהים שדיים קצת יותר גדולים מהמוצע,היא הייתה רזה אך לא במידה של חשד לאנורקסיה, היה לה שיער שחור וחלק שהגיע עד למותניה ואחוריים מדהימים.
היא אמרה לגבר" אתה יודע, יכולת להגיד ישר שיש לך אצלך את המסמכים זה היה חוסך חלק מהעניין" קולה היה גבוהה במעט מהקול הנשי הממוצע ונשמע שהוא מגיע מנחמדות עוטפת וחמימה ושמדובר באישה עדינה וחלשה. "חשדתי שאולי עובדים עלי, לא ידעתי מה לעשות אז העדפתי השאיר חלק בבית, לא הייתי גם הולך עם זה בתיק הזה הוא לא מתאים". אמר הגבר.
"טוב" ענתה באנחה "אז צריך להביא אותו לא ?"
הם החנו את הסירה ואחד המפעילים באו לעזור להם אך הגבר סירב להצעה "בואי אחרי " , אמר לה לאחר שסיימו לקשור את הסירה. הם יצאו משטח הפארק ונכנסו למכוניתו, הם נסעו לכיוון הים ועלו לסוכת מציל נטושה בקצה, הגבר פתח את הסוכה והם נכנסו פנימה היה שם ערכת עזרה ראשונה , הגבר פתח אותה והוריד שכבת בידוד, מתחת לשכבת הבידוד היה מפתח נוסף, הגבר החל לדבר בגאווה "למדתי בעצמי לעשות את זה שהברחתי סמים, ונשק לבית ספר, היום עושים לנו בדיקת חפצים חשודים, אז לקחתי קלסר אחד שלי והדבקתי עליו חתיכת זכוכית וצבעתי אות בצבע, לאחר מכן הדבקתי את הקרטון על כל הקלסר וצבעתי אותו ,דאגתי שזה יראה כמו קלסר רגיל, באותו היום, בהפסקה הכנסתי ילד אחד למיון, הייתי טיפש פעם" סיים ובקולו נשמעה הבושה שעטפה אותו. הם יצאו מסוכת המציל וחזרו למכונית האישה שאלה "למה פשוט לא שמת את זה בבית שלך ?" "הדירה שלי לא מקום בטוח להחזיק את זה" אמר לה ללא כל בעיה והיסוס
הוא נסע לכיוון אזור אחר בעיר, במקום שבו חנו ניצב בניין ברזך הוא התקדם לכיוןן דלת הכניסה, סובב את המפתח, חריץ,והדלת נפתחה.
המחסן היה ריק כמעט לגמריח והיה בו ארגז ברזל קטן, עטום וסגור היטב מכל כיוון, מסביב היו הרבה מאוד מצלמות אבטחה והרבה נקודות אזעקה על פי חום. בגבר הקיש תקוד הסודי 756211325 והמשיך לכיוון התיבה.
זה כאן ממש כאן בפנים, אני רק אפתח את זה בזהירות כדי שלא יקרה כלום. דלת המחסן נסגרה ברעש מאוחריהם וזה עשה רעשה רב.
"תוכלי לפתוח את המאווררים?, שלא נתייבש פה" שאל הגבר
"ברור" ענתה בציוט מוחלט כמו כלב מאולף שבעליו מציע לו בשר, תמורת תעלול כלשהו.
המאווררים השמיעו רעש חזק מאוד שגרן חמקום להישמע כמו מדחס של מטוס קטן " המצלמות עובדות עכשיו ?" שאלה האישה.
"לא עכשיו ניתקתי אותם דרך התקציב הביטחון שנתתם לי ניתקתי אותם את יודעת לחסוך אנרגיה.
"כן, וגם שלא יחשדו מה יש בתיבה אני צודקת ?"
" כן" נאנח," בדרך כלל שאנשים רואים שמשהו מאובטח מאוד זה מסקרן אותם יותר" הוא המשיך "עוד מנעול אחד" הוא הוציא את המפתח הכניס אותו לחריץ, סובב אותו בצורה איטית, ואז נשמעה דפיקה על הדלת "הפיצה שהזמנת אדוני"
"הזמנתה לנו פיצה? " שאלה בתמהון
"כן" למה לא " אמר בזמן ששילם למוכר, "בתאבון", אמר העובד בחיוך רב ורצון המסמל "תנו לי טיפ"
הם ישבו לאכול, ושמעו את השליח מתניע את טוסטוס ונוסע ומייד לאחר שקול הטוסטוס יעלם מאוזניהם באותו הרגע הוא פתח את התיבה באיטיות, והושיט את ידיו אל תוכה והוציא מבפנים שק לבן עבה שבתוכו היו: קופסא קטנה ושלושה כדורים בגודל כדורגל ממוצע.
"בבקשה" אמר לה והושיט לה את הקופסא הקטנה ושלושת הכדורים בזהירות, כאילו עם הם יפלו העולם יושמד כקרש במדורה ענקית.
"תודה רבה" אמרה בחביבות, והוציאה מאחד כייסיה חבילת שטרות עבה ומסודרת בדיוק כמו בסרטי הפשע .שמביאים מזוודה המלא בשטרות עטופים ומסודרים כך נראתה חבילת השטרות שהאישה הגישה לו. "הנה התשלום שהובטח מאה אלף שקלים במזומן" והגישה לו את החבילה הוא תחב אותה לכיסו והרים אליה מבט של תודה אך עם ציפייה ליותר, היא הגישה לו מפתח " הדירה בקיסרה כפי שביקשת" אמרה האישה, הוא ענה לה מיד “תודה" ולראשונה מאז ראתה אותו הגיח חיוך קטן על פניו.
הם יצאו מהמחסן נסעו הוא הוריד אותה בפארק הירקון כפי שביקשה, והמשיך לדריתו בדרום תל אביב.
הגבר החנה את הרכב בכניסה לבניין ועלה לדירתו הקטנה והלא נוחה הוא התבונן בדירה הקטנה ואמר לעצמו "סוף, סוף אני יכול לברוח מהחור הזה ולעבור למקום שתמיד רציתי" הוא התיישב על כסא החצר בדירות והדליק את הטלוויזיה והסתכל על תוכנית בישול מוזרה של אהרוני המכין סוד של דג יקר במיוחד וחשב "בקרוב גם אני אוכל לאכול מאכלים כאלה".
אחרי עשרים דקות צפייה ארוכה שמחיצתה עברה בפרסומות כמו כל תוכנית בערוץ שתיים נשמעה דפיקה בדלת, הוא הציץ העינית וראה את את אותה אישה שאתה עשה את העסקה הזאת.
הוא פתח את הדלת, היא נכנסה והביטה בדירה הקטנה ושלא הייתה מרצה איש והגישה לו מעטפה נוספת "הזהות החדשה שלך, כפי שהבטחתי לך והמניות בשווי שני מיליון ארו כפרס על ההשקעה " הוא חטף את המעטפה בשמחה רבה ועל פניו היה חיוך ענק וחייו עלו לנגד עיניה, מאז שהיה ילד חיי בשכונות עוני ופשע וידע תמיד שבגלל הקפיטליזם הוא תקוע שם, עכשיו הוא נהפך להיות קפיטליסט, בעל רכוש רב עוצמה- מניות, הפציעה שביצע ביסודי, הגניבה המטופשת בחטיבה מחנות תקליטורים, הרצח בתיכון והישבה בכלא שעבר כל פשעיו הרבים וחייו חסרי המזל עברו לנגד עיני.. מכירת הסמים, ההתמכרות עליהם שבגלליהם לא התקבל לצבא וההיגמלות ולחזרה לסחור בהם, להונאות ועבודה כרוצח שכיר ולשבת עשר שנים בכלא חייו היו כבר אבודים כבר אחרי שנגמל מסמים בגיל עשרים, אך לא מצא עבודה והיה חייב לעבוד בכל מה שהוא היה יכול, ניסיון ההתאבדות בגיל עשרים וחמש והנה מאלוהים הגיעה הצעה חד פעמית בגיל שלושים ושש שיגרום לו סוף, סוף להיפטר מהשטויות שהוא עשה מכוון שהיה טיפש ורק נער מטוטם, סופסוף הייתה לו את האפשרות להתחיל דף חדש נקי ולבן ללא כל כתמים, הוא יוכל לחיות עכשיו כמו כל העשירים בזכות המניות והכסף.
"איכפת לך שאשתמש בשירותים ?" היא שאלה
"כן כמובן הם בקצה המסדרון" ענה לה
אולי תהיה לו איזה אישה סופסוף שלא תירתע מהעבר הפכפך שלו. הוא התהלך למטבח שהיה מאוד קרוב ופתח בקבוק וויסקי שקנה בדרך הוא בזבז עליו מה שהיה עושה בחודש ממוצע, "לחיי חיי החדשים אמר והרים כוסית" ולגם את המשקה במכה אחת.
האישה לא באמת הייתה צריכה לשירותים, היא התכוננה לביצוע החלק הבא של התוכנית היא חבשה כפפות עכשיו והוציאה אקדח מתיקה הקטן וחיברה לו משתיק קול, היא יצאה בצעדים חלשים והתקדמה לכיוון הגבר שעמד במטבח, והרים כוסיות של אלכוהול כאילו חברה שלו עזבה אותו.
היא כברה הגיעה לידו והצמידה את קנה האקדח לרקתו. "את כל כך צפויה" אמר לה והיא ירתה בו הדם נדף לכל מקום בדירה היא יצאה מהדירה ונסעה למזבלה שם זרקה מעל החומה את האקדח, להעלים עדיות זאת הייתה מטרתה, עכשיו שהציוד היה בבעלותה היא חייכה ואמרה לעצמה
"אז ידעת כל הזמן שפניך מועדות למוות הא דביר ?"
כל מי שרוצה שאני ארשום לו כל פעם שיוצא פרק שיוסיף אותי למסן ויבקש ממני במסן
תגובות אנשים