באמית הגיע הזמן לפרק 4 מכוון שהחלטתי שאת הפרקים אני מרפסם בצד אז אין צורך להביא פה את הפרקים הקודמים
אז זהו החלק הראשון של פרק 4 תהנו
התעוררתי והייתה כבר שעת בוקר השמש האירה את השמים חסרי עננים, קמתי המיטה ויצאתי החדר, התקדמתי לכיוון המלקחת, שטפתי פנים ובתבונתי במראה נער רזה- טיפה מלא בעל שיער ארוך במקצת, לבן עור שמעט שזוף, וחזרתי לשגרת חיי ,אוכל, מחשב, גיטרה בישול מוזיקה ולישון מידי פעם משהו מיוחד לא רציני נסיעה לחופשה באילת, כינרת אך לא משהו גדול במיוחד בגדול זאת הייתה השגרה של, נשמע לפעמים משעמם ולפעמים יכול מאוד לשעמם אך עדיף על כלום.
כשעתיים אחרי התעוררה אחותי נערה בת ארבע עשרה לא גבוהה במיוחד אני מעריך שמטר שישים ושבע שיער בלונדיני למחצה יותר שטנידיני , וכרגיל אכלה משהו קטן ושאלה מתי יהיה צהרים אני בטוח שהרבה היו אומרים לה תכיני בעצמך אך אני מתוך אהבתי לבישול, שבעוד שעה וחצי בערך, קמתי מהמחשב והלכתי למטבח, כמובן שהיא השלטתה על המחשב בזמן שהכנתי את הקציצות עם האורז,
טיבלתי את הבשר ויצרתי כדורי קציצות והנחתי בשמן הרותח התגבר השמן ניתז לכל עבר במחבת העברתי את הקציצות , קציצה, קציצה לסיר עם רוטב עירבבתי וסגרתי עד שהאורז יהיה מוכן, באותו זמן בצד היה מושרה במים, במשך עשרים דקות שטפתי אותו שוב וטיגנתי אותו בשמן זית עם מלח ותבלינים נוספים. לאחר הארוחה ניקנו אני ואחותי את המטבח, כשסיימנו כל אחד חזר לעיסוקו הקודמים.
אחותי הקטנה צפתה בסרט באותו זמן שלא תפריע לכל אחד בעיסוקיו.
ניגנתי על הגיטרה שלי קלאסית אך בעל צליל ספרדי יפה, ניגנתי עליה בלוז וקטע ספרדי מספר פעמים.
אימי חזרה מהעבודה, עייפה ושפוכה אמרנו שלום לה והנחנו לה ללכת לישון להירגע ויותר מאוחר תעורר. אחותי ירדה מהמחשב ולקחתי עליו את שליטתי , בחרתי מספרית הקבצים את My Twin של קטוטנייה. האיטרנט הוא מקום נהדר למוזיקה, בעיקר לרוק מתקדם ולמטאל בכלל הוא מאפשר ללהקות חדשות הראות חומר ולהתפרסם או דרך שיכירו אותם יותר, כי באיטרנט כל אחד יכול להוסיף איזה מידע שהוא רוצה בלי שגיד לו איך זה,על מה לכתוב ועל לא, אך ללהקות ושאר האומנים המוזיקה זה לא תמיד טוב כי תוכנות שיתוף הקבצים מאפשרים הורדה חינמית ומהירה, אבל לפעמים גורם לשינויים מהירים, אני תוהה מה יקרה כשאני יקים להקה. הטלפון לפתע צלצל
עניתי מיד "הלו"
היא ביקשה את אחד ההורים בקשר לחדר שהזמנו בקיץ ההיא טענה שזה חשוב.
שלחתי אותה לאבא בעבודה היא התקשרה לעליו וששאלתי אותו מה קרה הוא אמר שפרצה שירפה בצימרים שרצינו ולא נוכל להתארח שם כרגע.
חזרתי בחזרה להתכתב עם חברים מכל הארץ, כן דרך מסנג'ר ופורומים הסתבר לי שביום שהיינו צריכים לצאת יהיה מפגש ומכוון שאנחנו לא הולכים, אני אולך ללכת למפגש. הבנתי את ההזדמנות החד-פעמית שהשגתי והייתי חייב לנצל אותה, לא בטוח שתבוא עוד אחת הזדמנות שכזאת. הגעתי להחלתה אני הולך למפגש ההורים יסכימו אין שום סיכוי שלא.
לא היה קל לשכנע אותם אני חייב להודות מאמצים רבים נדרשו לשכנעם עשינו את ההסכם של עד שמונה בערב אתה חוזר הביתה וכל זה. בעוד שלושה ימים המפגש ואני לא עומד לוותר עליו עכשיו.
יום קודם לכן
האישה עמדה בנמל מחכה לאונייה שתבוא לפרוק את המכולות, ביינהם המכולה שהיא צריכה, זכרונה הטוב מאז שהייתה ילדה עזר לה היא זכרה במדויק את מספר המכולה שהוא אמר לה להביא ממנה חפץ שהיה זקוק לו.
"US” אמרה לעצמה "זה חייבת להיות מכולה שמגיעה מאמריקה"
שידעו לאן היא צריכה ללכת, למרות שכולם עוברות במכס, ועלייה להספיק ליפני שהם יקחו את המכולה שזה אומר שאסור לה לפשל בשום פנים ואופן.
היא הלכה לבניין שעמד בכניסה שהיה כתוב עליו בשלט "מרכזיה" ופנתה לאיש שישב במשרד
הוא היה נמוך יחסית שמן ובעל שיער שחור קצר ולבן אור הוא היה נראה מאוד משועמם ומראה המושך גרם לו עניין רב.
"אתה יכול לומר בבקשה איפה הרציפים,אני עובדת חדשה פה,אני עובדת מכס ואני צריכה למספר את המכולות" השקר היה נשמע ברור, אפילו היא חשבה "זהו הכל נגמר " הכל נגמר
"מאה מטר ימינה מכאן" הוא ענה לה
"איזה רציף את צריכה ?"
"אני לא יודעת" היא גרמה לעצמה להסמיק והמשיכה "אני רק יודעת שעומדת לעצור שם ספינה מארצות הברית"
"רציף שבע" ענה לה הגבר בלי לשאול שאלות מיותרות
"תודה"
היא הלכה ברגל לרציף שבע, כשהגיעה ראתה ספינה מתקרבת לרציף "זאת כנראה הספינה" חשבה לעצמה.
לפתע ראתה את אחד הפורקים מתקרב היא תפסה לו ביד ולחשה לו לאוזן,
"רוצה חמשת אלפים יורו?"
"כן בוודאי" ענה הפורק"
"טוב, אני צריכה שתעביר לי את מכולה מספר 764442387 "
"לאיפה את רוצה שאני אעביר אותה "
" בקצה אזור המכולות ברציף זה במקום נגיש ומהיר ושלא יראו אותי ניגשת עליו "
"בסדר גמור, חכי עוד שעתיים"
"כשתסיים אתן לך את הסכום המבוקש"
הוא טיפס במעלה הסולם למתקן הפריקת הספינות, היא ידעה טוב מאוד שהוא עובר על החוק אבל עדיף לתת לאנשים אחרים לקחת סיכון ושאני אעשה את העבודה הקלה והפחות מסוכנת, מלבד זאת עלי לשמור על כמה שיותר שקט במשימה שהיא התבקשה לעשות הכוונה הייתה למינימום חשדות מקסימום תוצאות.
"שקופים, איזה כוסית באה אליהם והם מאבדים את ההגיון רק הרצון סביב הזין תקף להם, גברים, תרוץ כזה עלוב שאני בודקת מהמכס דבר כזה עלוב אפילו אדם חסר השכלה היה יכול להבין לבד כמה זה מטופש" חשבה לעצמה בזמן שחיכתה שהפורק יסיים
עברו שלוש וחצי שעות ארוכות עד שסיימו לפרוק את הספינה, הפורק ניגש אליה, "זה נעשה" אמר ברגע שהגיע
"מעולה" ענתה לו "שאפתח ואקח מה שאני צריכה אני אתן לך את תגמולך" היא אמרה, "אך כל טיפ של מתאיים יורו על העבודה"
"תודה" הוא אמר והכניס את הכסף לכיס
הם הלכו ב"יער המכולות" עד שהגיעו לאזור "העצים החדשים" שבו ערמת המכולות הייתה הנמוכה ביותר
הם הגיעו למכולה היא התבוננה בה למשך כמה דקות,אכן זאת הייתה המכולה שהיא הייתה צריכה. היא התבוננה בה למשך כמה דקות אחדות.
"אני חושב שאני צריך ללכת" אמר הגבר לפתע
" טוב, רק תעזור לי לפתוח ולסגור את המכולה בבקשה"
"בסדר גמור" ענה והתחיל לפתוח
הם פתחו את הדלת, היא נכסה לתוך המכולה היא הייתה דיי ריקה אבל עמד שם ארגז קטן היא הרימה אות וסגרה את המכולה וחפצים נוספים שלא היו קשורים.
היא נתנה את הכסף לפורק וכל אחד הלך לדרכו שלו, היא חייכה לה בזמן שהמשיכה ללכת היא ידעה שהוא יצא טיפש המכולה לא עברה בדיקה לך תדע מה יהיה שם אולי זה סמים, אולי זה נשק ?., הוא יכול לסכן את המדינה, טיפש כמו כולם חושבים על עצמם קודם לא חושבים שניתן לפטר אותם בגלל זה, אפשר לפטרם המון משוחט היום וכולם יודעים עד כמה הנמל מושחת, קרובי משפחה רבים, המחשבה הזאת הצחיקה אותה, קצת כסף משגע אדם אחד.
"אני אפתח את החבילה בבית" חשבה, והיא הניחה את החבילה בתא המטען.
השמש החלה לשקוע, הייתה עכשיו האור הוורוד –סגול-אדום העיר בשקיעה בשמש, מכוניות רבות יצאו מן הנמל ואזורים רבים אחרים, בדיוק כפי שהיא תכננה, להיכנס, ומקסימום להתעכב עד שהעובדים במפעל יחלו לצאת.
הפקקים שהציפו את הכבישים כלל לא הפריעו לה הסיפוק של ההצלחה של ההשגה מה שהיא הייתה צריכה. זה נתן לה תחושה טובה "בקרוב זה יתחיל, בקרוב"
תהנו ואשמח לתגובות
נ.ב
כל אלה שכותבים ומגיבים או אלה שרוצים עדכון שמתרפסם פרק נא לכתוב זאת שאני יוסיף אתכם לקבועים ולא יצא לי מצב לא נעים
הפרק הבא לא יעלה בקרוב עקב דחיית פסטיבל האנת'ם מטאל פסט וביטול של אופת' בפסטיבל אנא קבלו זאת בהבנה תודה
אביב בומרד
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: