צום נוסף.
צום 24.
היה קל, כלכך קל.
זה לא יאומן כבר כמה זה לא מזיז לי. וזה טוב.
שבוע הבא אני מקווה שאני אספיק לעשות ספורט כי אני עובדת כל הזמן.
הצום הזה נסגר במנה של איטריות עם ירקות כזה בנוסח סיני.
ולמען האמת, אני אוכלת עכשיו קצת גלידה. ברור שאני לא יכולה להרשות את זה לעצמי. אבל לא ידעת, מתחשק לי ואני לא מרגישה על זה רגשות אשמה כי כבר אתמול ראיתי 49.5 על המשקל ואני מאושרת.
אני מרגישה אני יכולה לחיות על צומות ולאכול בין הצומות ארוחות רגילות שיצליחו להחזיק אותי עד סיום הצום הבא.
מקווה שהכל טוב איתכן בנות שלי.
אני רוצה להקדיש את הפוסט הזה למשהו מאוד רציני שבאמת יענין פה את כולן מאוד.
מקווה שזה ישפיע. ילמד. יראה. יכניס פה את הבנות לפרופורציה ולמציאות כי זה מאוד מאוד חשוב.
כנסו לזה. מאוד חשוב לקרוא ולהבין. ללמוד. להמנע. פשוט שזה יכנס טוב טוב לראש ולהיכנס לפרופורציה שזה אשכרה החיים שלנו, שלכן, שלי של כולן וחייבים לשמור על זה ואין דבר בעולם שחשוב יתר מהחיים שלכן.
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=430346
ושוב דבר מאוד מאוד חשוב
הבלוג שלי לא מעודד אנורקסיה. לא מעודד למצבים כאלה ולא מעודד חס וחלילה למות למען אנה או הרזון שאנו שואפות אליו.
אני רושמת פה את הדברים שקשורים אך ורק אלי ואני לא מעודדת בנות להיכנס לזה.
אם מישהי באה ומבקשת עזרה או משהו בסגנון אני יוכל ובכיף לעזור לה אבל שום דבר לא באחריותי.
אני מאמינה בעצמי שלעולם לא אגיע למצב כזה. אני יודעת את זה.
בנות אני אוהבת אתכן כל כך ובאמת שמאז שפתחתי את הבלוג זה כ"כ עוזר לי.
אני לא מאחלת לאף אחת מכן להגיע למצב כזה של יאוש בחיים, ושל כאב נפשי ופיזי כזה ולעולם לעולם לא להגיע למצב של מוות.
אני אוהבת אתכן ובאמת, שתחיו לנצח מאושרות כפי שאתן אני מקווה היום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
My Fat Obsession