חלק משיחה עם ידיד שלי
(21:03) הוא: אבל את רוצה גוף כמו אלה באולימפדיה??
(21:04) אני : זה לא משהו שאין לי כבר עכשיו \=
(21:04) הוא :כבר שעמתי שאמרו עלייך אתזה
(21:04) אני: אמרו עלי מה??
(21:05) הוא : שכבר יש לך גוף של ספורטאית
(21:05) אני: מה אני לא רואה מה אין לי מראה בבית??
(21:05) אני: גם יש לי גוף של פיל אז מזה קשור
(21:05) אני: מי אמר את זה??
(21:05) הוא : לא נעים
(21:05) אני: נווו, נעים נעים
(21:05) הוא: נחשי
(21:05) אני: ***?
(21:06) הוא: היא אמרה שיש לך גוף של מקרר
(21:06) אני: הייתי אומרת אין לה דיבור. אבל יש לה :(
גאד.איזה אנשים.
שיחה עם חברה הכי טובה שלי בקשר להחלטה שלי ומה שאמרתי בפוסטים הקודמים:
** אני ** אומר/ת:
תיראיי אני חושבת שאני יהנה לא? זה הרבה ילדים וזה מה שאני אוהבת. אני באמת חברותית ולא אכפת לי להפתח ככה ולהכיר ילדים חדשים, אני מקווה שהם רק רוצים להכיר ולהיות נחמדים והכל... ומעבר לזה זה יהיה נחמד כי זה כלכך יותר קל כשהקבוצה ככה תומכת ומתאמנת. וכאילו אימונים כן אני רוצה להשקיע, יהיה לי קשה , מאוד אפילו, כי אני סומכת עליהם שהאימונים שלהם נורא קשים ושהם יוציאו ממני את המיטב, אבל אני רוצה את זה במובן מסוים אני רוצה להצליח אני רוצה עוד מדליות ועוד השגים וזה משהו שאני לא אקבל מהריקוד את הסיפוק של ההצלחה כי גם אם אני לא הכי טובה אז אני כן קצת מצליחה ב**** ואני אוהבת את התחרויות והאנדרנלין הזה של תחרות ואני אוהבת להתחרות ואני אוהבת אתזה ואני באמת גם רוצה להיות איתך את מודעת לזה שזה הרבה בגללך כאילו לא בגללך אבל אם לא היית עוברת לשם לא הייתי חושבת על זה בחיים!!
ולא, אי אפשר לעשות ככה את שניהם, אם כן אני מחליטה אם לא אז לא כי זה לא כיתה ט' זה י"א ואני עושה בגרויות אני צריכה להכנס למסלול של הרחבה של איזהשהו מקצוע ואני צריכה לבחור דרכים לא כאילו לנווט בין שניהם. נמאס לי כל החיים שלי אני מתמרנת בין לבין וזהו זאתי השנה ואני מחליטה וזהו וזה סופי. הלב שלי אומר לי ללכת אחריזה אבל אני מפחדת. זהו.
** אני ** אומר/ת:
כשהייתה לי כבר החלטה דומה שאפשר להשוות, חשבתי על זה וחשבתי וחשבתי וחפרתי על זה והיה לי כ"כ קשה להחליט ובכיתי והתעצבנתי והייתי עצובה והיה לי נורא קשה עם זה וכל הזמן חשבתי שאני לא יודעת מה אני רוצה. אבל סה"כ כן ידעתי, כל הזמן ידעתי פשוט הייתי צריכה תזמן לעכל שזה באמת ההחלטה שלי הייתי צריכה כזה להתבשל על זה כמה זמן כדי להגיד בביטחה שכן כן זה זה זו ההחלטה
** אני **
אומר/ת:
גם פה נו המחשבה הראשונה היא מה שאני באמת רוצה וכאילו אולי לא צריך לחפור על זה יותר מידי
אני יודעת שזה מסובך, לא מובן ואתן גם לא חייבות לקרוא את זה יותר מידי. צינזרתי קצת מהדברים שלא יבינו כ"כ מה אני עושה.
ניראלי שדי החלטתי, אני הלכתי במידה מסוימת אחרי התגובות שלכן, ללכת אחרי הלב, והלכתי אחריו.
נקווה שיהיה טוב. נקווה שזו ההחלטה הנכונה. כניראה שאת זה נדע רק תוך כדי. ובעתיד.
אני שלמה עם זה, כמעט כמעט.
מחר צום שכולל קפה, הרבה קפה.
בהצלחה אהובתי. שבוע חדש, טוב ורזה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
My Fat Obsession